זה לא תלוי בטראמפ אלא בהנהגה בדיעבד

ניתן להבחין בשני סוגים של אורח חיים ברמה הרעיונית והביצועית. יש אנשים עקרוניים ויש אנשים נסיבתיים. יש מי שאוכל כשר כי זה חלק מהעקרונות שלו ויש מי שלא יסרב להזמנה למסעדה לא כשרה אם מכרים לא יהודיים יציעו לו להתלוות אליהם. מקרה השני ייתכן שיהיו קצת התלבטויות והתחבטויות טרם המעשה. ישנה גם שאלה פשוטה יותר. האם אני אוכל כשר כי יש ליד הבית שלי מכולת כשרה, או האם יש מכולת כשרה ליד הבית שלי כי אני אוכל כשר? כלומר, האם אני אוכל כשר מהותי או נסיבתי, מזדמן ?

במידה דומה ייתכן ראש ממשלה שהוא מנהיג רק לכאורה כי יצא לו לחיות בתוך מדינה יהודית. ובמדינה היהודית יש עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל ; כפי שבמכולת ליד ביתי יש רב פלוני טחון למהדרין, ורב אלמוני פרוס שאינו נופל מרמתו הכשרה מקודמו. אבל מה יהיה אם יפצירו בי לעזוב את המכולת ולשבת בשולחנם של אחרים?

ברוך הגבר אשר יבטח בה'. כמובן שאנו בוטחים בו ומודים לו על כל השליחים הטובים שהוא שם לפנינו. אין כל פסול להעריך ולנצל את הכלים שה' שם בידינו. הרי שפשט הדברים הוא שאכן כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אבל תמיד יש להתייחס לדברים בקני מידה נכונים : "וזכרת". ייתכן בדבר האחרון כאן ששאלה יותר נוקבת תחתור לכיוון שונה ותעמוד סביב נקודת המחשבה : אם כבר ה' נתן לך כוח לעשות חיל, אז למה שלא תשתמש בו ? וייתכן גם לשאול : "אם כבר ה' נתן לך שנשיא המעצמה שאתה יירא מפניה לא יהיה עוין אלא אדרבה אוהב, אז למה תמשיך להכות את אחיך היהודים ולמה תמשיך לקפח את זכויותיו של העם החוזר לנחלתו? שמא יש כאן בחינה שיגיונית של ופחדת מקול עלה נידף.

זה כבר עשרים שנה שנתניהו אומר לנו שהוא יודע את ארץ ישראל ובתוכה חברון, את שיבת ציון ואת זכויות עם ישראל עלייה. הוא נושא נאומים מפליאים, בחינת הקול קול יעקב. אלא שבקשר לידי עשיו, הוא הרגיל אותנו בטיעון הלחצים מבחוץ. ומעצם תפיסתו זו, הוא נתפס כהרע במיעוטו, וכתריס מפני פורענות מפלגות השמאל הכורתות ברית עם האויב. ולעט לעט התרגלנו שכביכול מדינת ישראל אינה מדינה עצמאית. על בניה, על התגוננות מפני אויב, אפילו ברמה הביצועית הנמוכה ביותר, כפי שמתאר זאת צבי פישמן בסרטונו הקצר שיצא לאחרונה, מבקשים אישור מנשיא ארה"ב. במילים אחרות, שיטת חומה ומגדל אינה אפשרית היום, ואילו היה מוטל על ממשלת נתניהו להכריז על עצמאות מדינתנו, הוא וחבר מרעיו (לאו דווקא במובן שלילי, רעים בקמץ שונה מרעים בצרה ; "רעים אהובים" זה לא אנשים רעים) היו נמנעים בק"כ טעמים. היהודי חזר לארצו אבל עדיין מייחסים חלות משפטית לחוקים של זרים שהשתלטו על ארצו בתקופות גלותו המרה. אין פלא אפוא שכל העיניים של מדינת ישראל פוזלות לאמריקה.

יכול להיות אמנם שאכן הפעם יהיה נשיא אמריקה אוהד לישראל, אבל למרבה ההפתעה, בתחום ההכאה האכזרית ביהודים על ידי שלטון יהודי, אם במישרים אם בעקיפים, נתניהו יהיה מסוגל להפגין דווקא עצמאות. חבר, עידן הגלות חלף הלך לו! לא ולא, ואם היום גויים לא יכולים לזרוק יהודים מביתם, אז עלינו להמשיך במנהג זה, יאמר לנו רה"מ.

ניתן יהיה להתפעל אם הממשלה תנהג באנושיות כלפי היישוב היהודי בארץ, תבטל את החוקים ואת שטרות הקניין שהונפקו (אם הונפקו) ע"י שלטונות זרים שנעלמו ואינם, אבל הגורמים להמשך ההרס כאילו היהודים לא נהיו ריבוניים בארצם, בעקבות החלפת השלטון באמריקה. אבל כדי שנאמין בתום לב שהמהפך הזה שם יהיה באמת גם מהפך לגבנו כאן, צריך קודם כול להסביר לנו עד כמה קלינטון (הבעל) היה רע בשבילנו, כשהוא פעל בכל כוחותיו כדי להמיט עלינו את אסון הסכמי אוסלו, שבגינם עד היום שוכנים ארגוני מחבלים בלב ארצנו, תקועים על אוכלוסיותיהם העוינות בין ירושלים לבית אל. הום יגידו לנו שקלינטון היה חבר, אז במה השתנה טראמפ? האם הממשלה תשכיל לתפוס טרמפ על טראמפ?

אכן קשה להאמין שנתניהו יפעל למען ההסדרה החוקית של הימצאות היהודי בארץ ישראל, כי הלא דין הוא. אם הוא לא היסס (או אולי קצת היסס ואחר כך התגבר על הספק) לגרש קהילות שלמות מחבל ארץ כשהיו בהן כריבוא יהודים, כאשר ישיבתם הייתה חוקית לכל דבר, מדוע כל כך קשה להבין שאותו בנאדם יכול לגרש יהודים בכמויות יותר קטנות ומאדמות שהימצאותם בה אינה חוקית בדת הממלוכים או העותמאנים ? אז הוא ישכנע אותנו שאין בכוחו לאשר נוכחות יהודית בארץ, ויעתיק את מגרון ואת ל' דירות הישיבה הגבוהה שבבית אל. אך במצבים אחרים הוא פשוט יהרוס וישלח פרשים להכות ביהודים, דוגמת בתי דריינוף ושלוש בתי מגרון בבוקר של חורף קר.

עובדה שבמקומות אחרים נתניהו אינו מונע בנייה יהודית, למרות מיקומים זהים למקומנו, הכוונה בעניין ייחס האומות אליהם, כמו ביתר עילית למשל, או אריאל. ולכן ספק אם העיכוב המתמשך כבר כמעט חמש שנים בעניין בניית שלוש מאות הדירות שלמאן דאמר יכולות להגיע לחמש מאות, תלוי באמת בתוצאות הבחירות בצידו השני של העולם, במקום שהולכים לישון כשאצלנו קמים.

ולכן עלינו להיות תמיד מכירים תודה לה'. הגאולה לא תובא ע"י רוזן זה או מלך זה מבין האומות, אלא ע"י ה' הבוחר בשליחיו. אין להלל לקלס ולשבח לנשיא ארה"ב. זכורני כי במלחמת המפרץ הראשונה, יצאו לחוצות קהלים להודות ולשבח ל"פטריוט", אותו הטיל נגד טילים. לא רק שהמפגנים המגוחכים הזכירו אוהדי כדורגל בתהלוכותיהם, אלא שמי שהסתכל נכון לשמים ראה שטילי הפטריוט התפוצצו באוויר לבדם ושטילי הסקאד המשיכו בדרכם, רובם לים. למחרת ההלל והשבח ספגה רמת גן את המכה הקשה ביותר מכל המהלך ההיסטורי הזה. מי שהציל את ישראל, זה הקב"ה, ואף לא דרך הפטריוט. בחינת ה' ילחם לכם, כשחוסן חשב להתנגש בנו ולבסוף משך יריב אחר אליו לפני יציאתו לדרכו אלינו.

אנחנו תמיד מחפשים מה הן הסיבות לחוסר הצדק המופגן כלפי היישוב שלנו. האם חשבנו על דברים שמתרחשים בזעיר אנפין בתוך קהילתנו ויכולים להיות דומים לדברים היותר גדולים שמעיקים עלינו מבחוץ? ואולי ברמה האישית אנחנו לא נוהגים במאזני צדק, איפת צדק והין צדק גם ברמות של עמדות שלטון הקטנות ביותר שיש בנו, ואולי בחסות איסור לשון הרע, בביטחה שלא יודעו הדברים, ושאם יתוועדו, נטיח במגלים שהם מוציאי שם רע? על רשימות למגרשים בהן אדם עמד בתורו ודחקו אותו החוצה כדי להטיב לאנשים יותר "משלנו"? על מקומות עבודה שאולי לא ניתנו לאנשים תמימים ומתאימים, על עולים חדשים שלא קיבלו עבודה למרות שהציווי לאהוב את הגר ולא להונות אותו חל היום על היהודי השב לארצו מארצות הנכר? ושלא נשלה את עצמנו בטענה, כדוגמת סדרות הטלוויזיה האמריקניות, כי יש [כבר] ספרדי או צרפתי אחד בכל מסגרת עבודה, יצאנו ידי חובה. או שמא אנחנו גורמים להפרעות לשכנים ומתייחסים עליהם בבוז כשהם באים בעדינות לעורר את תשומת לבנו?

בכל אופן, בין כך או בין כך, בנפול אויבך אל תשמח. אומנם נראה כאן שלהיפך במתרחש באמריקה מדובר בקימת אוהבך, אלא שהצלחתו של האוהב (בהסתייגות כמובן) עשויה לסמן מפלה לאויבים.

יהושע סולטן ©