כוונתך רצויה תודה לאחראים בביתי הכנסת

לתמונה אין קשר לכתבה, זו סתם תמונה של בית כנסת

אני מודה לגבאי ומארגני המניינים בשבת האחרונה, ויקהל-פקודי, על האנושיות האצילה ועל הדאגה לציבור בהן הם הפתיעו את קהל המתפללים לטובה. ואכן, שמחתי למרות החששות, כשאף יהודי לא נמנע מלהיכנס לתפילה ולקריאת התורה, כשבנוסף לסידרה נקראה גם הפרשה הרביעית : פרשת החודש. בריבוי מניינים ובפתיחת מקומות תפילה נוספים, הצליחו גם לשמור על הכללים הקפדניים וגם לאפשר לכל אחד (ולא אחת) לחוות את חיי היהדות הכל כך חיוניים לנו.

נרשמו גם הישגים טובים, כשמתפלל אחד ביציאה מבית הכנסת משך את תשומת לבי לכך שלא היו דיבורים בבית הכנסת. ומצידי, המצב הרגיע אותי אחרי רגע של בהלה בראותי שהחזן הינו דווקא אחד שרגיל למורח את התפילה ולהאריך את זמנה בכחצי שעה. אלא שכאן הוא התחייב שהמניין שהתחיל ב7:15 בגלל הנסיבות הידועות יסתיים בשעה 9:00 כדי לאפשר למניין הבא להתחיל בזמן. החמאתי לו על כך.

אבל. כשהגעתי לבית הכנסת, בין עשרת הראשונים (או אפילו ראשון) בעידוד התמריץ הנוסף שהפך את ההנהגה ממנהג חסידות לחומרה הכרחית, היה בפנים מאוד נעים. המזגנים פעלו ופזרו בכל המרחב אוויר חמים ונעים. אלא שמהר מאוד התחילו לפתוח את החלונות ואת הדלת הראשית הפונה לצפון, כך שהחמש מעלות בחוץ פרצו פנימה בתוספת רוחות די עזים.

הורגלתי מרבותיי שהקיצוניות אינה העצה הטובה ביותר לקיום העולם. אין זה רצוי להתמקד בנקודה אחת ולהתעלם משאר הנקודות. כך אמר מרן ראש הישיבה פעם על "קריקטורה" שמה שרע בה הוא המידות החורגות את קני המידה של אחד ממרכיבי הפנים, אם זה האף ואם זה איזושהי שן בולטת. אם הכל יהיה ענק ויישמרו יחסי הממדים, אז יהיה טוב. אז אני שואל : האם נעלמו  לחלוטין כל שאר המחלות והשפעות בכדי שמעבר לחוסר הנעימות מהקור יסתכן הציבור בחטיפת חיידק אחר? הרי עד לא מזמן לחצו על המבוטחים כדי שיבואו לקבל חיסון שנתי נגד שפעת.

לפני עידן הקורונה, חליתי לבושתי כבר פעמיים. רופא המשפחה בדק אותי, שמע את הריאות ונתן לי מרשם לאנטיביוטיקה. שתי תרופות שונות בהפרש של כחודשיים, פעם לשלושה ימים ופעם לחמישה, וראו איזה פלא, הנשימה חזרה לאיתנה הראשון. אמת היא שהרופא לא נקב בשום שם של מחלה או נגיף, אבל אם שוב אסבול ח"ו מקשיי נשימה, לא נראה לי סביר בעת הזאת שאתקבל כרגיל בסבר פנים יפות ואצא מהמרפאה מצויד מקופסה נאה של כדורי פלא.

כי פשוט בעולם ההפוך מי שחולה לא מורשה להיכנס לקופת חולים ; מניסיון.

הנה, ביום שישי האחרון, אשתי הייתה צריכה איזה דבר מהמרפאה בקופת-חולים. השערים היו נעולים. בעודה עומדת בחוץ, היא עוברת תשאול קפדני. "את מרגישה טוב? כן! יש לך נזלת, חום, את משתעלת?" ברוך ד', היא ענתה נכון על כל השאלות. אולם מה יקרה לאדם כמוני שהולך לשם רק כשהוא מרגיש לא טוב, כשיש לו נזלת וחום וכשהוא משתעל? "טמא ! טמא וקרא", מחוץ למחנה מושבו, בין חולי הקורונה הסופניים.

כמובן שכאשר פסקו על האוורור לא שיערו שישרור קור של חמש מעלות, כפי שלא היו יכולים לדעת לו במקום זה הייתה נושבת רוח חמה גדושה באובך וחיידקים. אז גבאי יקר, או תופס פיקוד יקר, אנא ממך. אדם לא יכול לשער איזה נזק הוא יכול לגרום לחברו כשהוא בטוח שהוא פועל לטובתו.

אומנם ייתכן שטוב עשו כשסגרו את בתי-הספר, כי המה מקומות מפגשי המחלות לסוגיהן המצריכים את משטחי הגרונות התכופים שבלי עין הרע פסקו בינתיים.

ד' ישלח רפואה שלמה לכל חולי ישראל ויענה טרם נתפלל או אף מבלי שנתפלל. ואל נשכח את ההיבט החיובי לכל מי שלא ידע איך לקחת חופש לניקיונות של פסח.