איך מסתירים בתמונה אחת את כל העוול המשתולל בבשרם של בני עמי

לאחרונה פורסם בכלי התקשורת הכבדים שרטון המראה נערים הרוקדים עם תמונתו של ילד שנהרג בנסיבות שרפת ביתו ביד זדונית, בכפר דומה, בארץ ישראל. רבים וטובים בקרב הציבור הקרוי "מתיישבים" מרבים להתקומם, לגנות. אינני בא לטעון פה שמעשה התקיפה נגד אותו הבית הוא טוב או מוצדק, אלא שישנם שני היבטים שמקוממים בתופעה הזאת.

ראשית לא הוכח שהמעשה בוצע על ידי יהודי, וכבר נחקקת בתודעה ציבורית רחבה שרשרת של אנטישמיות : כל הרוקדים מזוהים עם נושא התמונה, וכן כולם מזוהים עם ה"חשודים", למרות האליבי של החשודים, ואותם החשודים הם מזוהים עם מי שהצית את הבית, והוא עד כה הנעלם שעליו כל הנוסחה עומדת.

והדבר השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא השקט הרועם על התקיפות האנטישמיות שגבהו ללא לאות וללא הפוגה אלפי קורבנות יהודיים. אבל כנגד זה, לא רועשים כי הדבר רגיל והפך לכעין מכת גורל, שאין מה לעשות כנגדה.

אז אין מקום להשוואה בין הפרעות המתמשכות ללא הפסקה נגד היהודים ובין הסיפור המתוקשר של "הריקוד עם התמונה". באמת?

השוואה היא במקום ועוד איך. אני מרגיש כקורא במדבר ואין עונה. כי גם אם אני מסכים אם הקביעה התרבותית גזענית שאנחנו, היהודים, שונים מאוד מהערבים מבחינת הערכים והמוסר, אסור לנו לעבור בשקט על העוול שנעשה ליהודים, ואל לנו לאבד פרופורציות וליפול במניפולציות שגורמות אפילו לנו המתיישבים לעשות הרבה רעש על פיגוע אנטי ערבי אחד ויחסית ישן כשאנחנו ממשיכים להוריד את הראש כאילו זה דבר נורמאלי לשמש קורבנות לאנטישמיות ועוד כשהיא מתגלמת בצורה הקשה ביותר דווקא בארץ ישראל.

הרשו לבטא את אותה הקביעה הרווחת הנ"ל בחברה הישראלית במילים אחרות : להכריז שהערבים הם שונים מהיהודים מתפרש כאילו יש כאן תופעה טבעית כאשר הם פוגעים ביהודים ולכן אין מה להתרעם, וכן אין גם מה להאריך על גדום הרגל של התינוק היהודי יותם שמואל סיטבון, שנדרס בזדון ע"י ערבי כשבוע לפני ההתפרצות התקשורתית של אותו "הריקוד", או על כל מפגני שמחה במוקדים ערבים רבים הכוללים חלוקת ממתקים ברחוב.

ואם כבר מדברים על מוסריות, האם זה מוסרי להפיץ בכל העולם שכאן הוא המקום הבטוח ליהודים, לארגן עלייה ואז לגרום ליהודים - החפים משפע, ביטוי שהוא דווקא מתאים ליהודים למרות שהוא אף פעם לא נאמר לגבי היהודים בתקשורת וזה גם לא מפריע להרבה אנשים טובים - להיות לצאן טבחה כאן בארץ ישראל אחרי שעשו עלייה.בגלל כל חופש הנוכחות והתנועה הניתן לאויבים מוצהרים ?

כעת בגופו של עניין : לא נראה לכם מוזר שבדיוק בזמן שהשב"כ הסתבך בנושא של זכויות אדם כשהאדם הוא יהודי, אז בדיוק בהקשר הזה באה התגלית של ה"ריקוד עם התמונה"?

ועוד דבר תמוה : למה זה לא התרחש בבר מצווה ? כאן המקום להביא את הבדיחה הידועה :

בפתח אולם שמחות עומד קהל רחב. אדם אחד פונה אליהם : " מי שמהמשפחה של החתן, שיעמוד בצד ימין". אז חלק זז הצידה. "עכשיו מי שמצד הכלה שיעמוד בצד שמאל". שוב תזוזה. "תודה רבה. כעת, מי שהגיע לשמחת הבר-מצווה של בני, שייכנס פנימה".

אז מאיזה צד באו בעלי התמונה? ומי הוא בכלל הזוג המסתורי שהתחתן באותו ההקשר?

"תגיד\י לי, אלה, הם האורחים שלך", ישאלו זה את זו וזו את זה, החתן והכלה.

"לא, הייתי בטוח\בטוחה שאלה היו דווקא האורחים שלך" יענו כנ"ל.

כעת מסתמן שהבחור שהביא את התמונה לחתונה הוא ככל הנראה מושתל שניתן להניח שבקרוב תתברר יותר התמונה. כל מי שקצת עוקב אחרי האירועים בהם משמיצים את כלל קהל המתיישבים בעשורים האחרונים, כפי שנעשה בניסיון להכשיר את דעת הקהל לקראת גירוש אפשרי של יהודי חברון בתקופת הסכמי התרת הדמים (אוסלו), אז כיכב אדם בשם אבישי רביב, שהוצג עד שנחשפה הפרשה כיהודי קיצוני עם כל מיני אמירות מכעיסות, אז לא במהרה הוא נופל בפח.

מעדויות עולה שהאורחים מחו בו ואף אמרו לו שהוא "דפוק".

וכאן יש דבר המזכיר את פרשת ההמתה המפוברקת של "דורה", השונה רק באות אחת מ"דומה" : ומה קורה בשניות הבאות מייד אחרי הקטע שהוצג בתקשורת? בפרשת דורה, פיליפ קרסנטי הוציא מבית המשפט בצרפת צו המחייב את המעסיקים של אנדרלין לחשוף את כל התמונות שצולמו אז בצומת נצרים. וכשפי שרואים שהילד מרים את היד אחרי שהוכרז ע"ד אנדרלין כמת, כן היינו יכולים להיווכח למחאה של האורחים בהקשר הריקוד.

וכעת לאלה שהכל מתערבב בראשם :

גם אני מאוד מעריך את עבודת כוחות הביטחון וכמובן בתוכם אנשי השב"כ, אבל כאן מדובר בשלוחה שכלל לא הייתה צריכה להיות קיימת, והיא המחלקה היהודית. וכאן קרוב לוודאי שמדובר באוריינטציה פוליטית שמטרתה להפליל יהודים, להסיח את הגעת של השיח הציבורי מהפשע נגד האנושות שהערבים עסוקים בו נגד היהודים דווקא בארצם, אחרי שהנאצים כבר לא מנהיגים את גרמניה שהיא הכירה במדינת ישראל ומקיימת קשרים, כולל פיצוים שכלל לא באים לכיסם של ניצולי השואה, אבל זה כבר דיון אחר.

ועוד דבר שהוא פועל יוצא של הפרופגנדה התקשורתית, שגם עיתונות משלנו נופלת בו : אין כאן גל פיגועים שתקף אותנו אחרי שהשלום הושג ופתאום הופר. הבן של הרב שרקי הי"ד נרצח לפני אותו הגל שהחליטו עליו גורמים אינטרסנטיים, וכן איטה ואפרים הי"ד, וכן אמו של הרב חיים, הגברת מלכה סולטן ה"יד, וכן הבן של חברינו אורי יפרח שייבדל לחיים ארוכים, וכן חיים מזרחי הי"ד, ואבי סספורטס הי"ד.

יש גל טרור אחד שהתחיל לפני מאוד שנים, ואם נסתפק רק בכמאה השנים האחרונות, זה אותו הגל שבו נרצחו יהודי חברון בתרפ"ט, והוא גם מקשר בין הטבח ביהודי אוטובוס הרופאים בהר הצופים, נוסעי קו 405 שהופל לתאום ליד קריית ספר, או נוסעי הקו מהשפלה לעמנואל.

אנחנו עם הזיכרון, אז אל לנו להסכים לצמצם את ראייתנו כאילו יש גם שהתחיל רק לפני כחודש. התפיסה הרצחנית של הערבים שהתבטאה בשיא כיעורה עם המופתי חוסייני, לא השתנתה בכהוא זה וברציפות מאז.

ובמקום לזעוק על לב השמים כנגד המשך המצב הזה, ובמקום להתאחד סביב הסכנה, היהודים מתנצחים ומתקוטטים על פי סדר יום שנקבע זדונית על ידי גורמים שידוע לנו לאין פניהם הולכות, ועוד בטענה שטרם הוכרחה. בתקווה שנשכיל להתעלות מעל למניפולציות לטובת כל עם ישראל.

שבת שלום, שנזכה לגאולה שלמה ושיתקיים בנו הכתוב : ועוד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"