Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
29 novembre 2012 4 29 /11 /novembre /2012 23:54

בהתייחסותו אודות המהלך של אויבנו באו"ם, ראש הממשלה לא סותר את הצעד שננקט עד היסוד. הוא למעשה אומר שאם האויב יענה על מספר דרישות, ולא משנה אם הן ניתנות להשגה או לא, אז הוא מוכן להסכים להקמת מדינה ערבית מוסלמית עוינת נוספת, שהפעם תשב בלב ארצנו.

זאת אומרת שאם השאיפה של עם ישראל, היונקת את השראתה החל ממקורות התנ"ך וכלה מהציונות, היא חזרתו לארצו, שממנה יצא לגלות ואליה הוא התפלל ופעל לשוב, הרי שהאוחזים במושכות השלטון כבר לא מאמינים בה, לא במישור הפיזי מעשי ולא במישור הרוחני. עובדה שרה"מ אינו אומר שלא תקום מדינה ערבית ביהודה ושומרון משום שהארץ הזאת שלנו, ומשום שלא חזרנו אליה אחרי גלות כל כך מרה וארוכה על מנת לתת אותה לזולתנו שבאומות, או לעזוב אותה לשממה. מבחינתו, אילו היה האויב עונה על כמה דרישות, הוא היה מקבל את המדינה שלו על מגש של כסף.

שוב סותר ראש הממשלה את עקרונות המפלגה שהוא עומד בראשה, ומאשר את הדברים שהוא נשא בנאום בר-אילן. לגזול את ארץ ישראל לדורותיו ולהעביר אותה לאויבנו, שמטרתם שאינם מסתירים היא להמשיך את פעולתם של האנטישמיים של העבר, שתפיסתם קובעת שאין ליהודי ארץ ושהוא נטול מולדת, זוהי עמדה פוליטית שלא מעוררת נקיפות מצפון אצל אף אחד מכל ראשי הממשלה שעמדו לנו מאז מלחמת ששת הימים.

האויב הנוכחי, שמשום מה נותנים לו עדיין חשיבות מדינית אחרי שהוא וקודמו הפרו אלפי פעמים את ההסכמים שהרשות המכונה "פלשתינאית" חתומה עליהם (טבח ביהודיים על ידי פיגועי התאבדות, ירי, חטיפות, עינויים, רצח חייל בסיור המשותף, וכו'), ושבעקבות שנאתם לישראל מתעוררת כל האיבה שהייתה נראית כנחלת התקופות האפילות של תולדות האנושות, מתנגד לכל נוכחות יהודית בארץ ישראל, אך בשלב ראשון הוא מכריז שהוא מתנגד לה "רק" באזור שיוקנה לו כמדינה, כפי שהוא אמר בנאומו למצריים. כמוסלמי, יש לו היתר ואף "מצווה" לנקוט בטקטיקת ה"תקיה", שיטה פוליטית-דתית שנותנת זכות לשקר או לחתום על הסכמים בשקר כדי לקדם אינטרסים אסטרטגיים, קרי התפשטות האיסלם. אולם, רה"מ מסתפק בכך שהוא דורש הצהרות בעל פה או בכתב, ולוותר על אלפי שנות כיסופים תמורת הסכמה שאכן מדינת ישראל היא מדינה יהודית. האם ירדנו לרמה כה ירודה כדי שניתן את לב ארצנו לאויב אחד רק אם הוא יגיד שהוא מכיר בזכותנו למדינה משלנו? ועוד אחרי שמדינות גדולות כבר נתנו לנו את הגושפנקה? אך בעצם, מה שמשדר השלטון שלנו, הוא שהכרזת האויב על הקמת מדינה משלו מקובלת עליו. כל מה שראינו עד כה הוא ברמת הדיבור.

כעת, נראה איך ההסכמה הזאת בולטת גם בשטח, במישור המעשי. ראש הממשלה מראה לכל תושבי רמאללה שהוא מצדד בעד הקמת מדינה ערבית-מוסלמית שבירתה... רמאללה. אכן, כל התושבים שם רואים במו עיניהם את פירוק הבניינים בבית-אל שנבנו ואוכלסו חלקם כבר מלפני עשור בהר הגבוה ביותר של האזור – כשהמקום הוא, ע"פ מומחים רבים ותלמידי חכמים, לא פחות מאשר ההר שבו יעקוב אבינו חלם את החלום המוזכר בפרשת וייצא ובו חזר הקב"ה על ההבטחה לצאצאיו על הארץ.  ואויבנו מתחזקים עוד יותר כשהם רואים את הבניין השלישי (הכוונה לבניין השלישי מתוך חמשת בנייני שכונת האולפנה האמורים לעבור העתקה למרכז היישוב) – שלא נראה בזה רמז לבניין השלישי של כל האומה כולה שטרם נבנה – עומד הרוס כאילו פגע בו מטח של טילים ארוכי טווח שנורו מעזה. וגם אם נסכים שראש הממשלה שלנו נחמד, אמפאטי, מתחשב, אחרי שהעביר את התושבים בלי מכות לקראבילות חדישות, וגם התחייב לשלם מכסו (של הציבור), את העתקתם, וכן הפעיל את סמכותו כדי לאפשר בנייה של שלוש מאות דירות חדשות, פי עשר ממה שנהרס, האויב מבין שהממשלה מצמצמת את עוצמתה והקף פריסתה של הנוכחות היהודית לטובתו.

ושלא יבואו בטענה שהעניין לא קשור לדעות פוליטיות, או לכיבוד או התנכרות למצע של הליכוד, או לנטייה לפעול לטובת היהודים או הערבים, בטענה שיש כאן החלטה של בית-משפט ושיש לכבד אותה. כי ידוע שבנידון דדן, הפסיקות נקבעות על פי הדעות. אם רוצים שיהודים יישארו במקומם, מנמקים החלטות משפטיות המצדיקות את הימצאותם בשטח, וכן להיפך. למשל, אם רוצים ששני בתים ערבים ימשיכו לעמוד במקומם בין מעבר קרני לנצרים, קובעים פסק דין בהתאם ; ואם רוצים שכל בתי היהודים יפונו מתושביהם וייהרסו, קובעים פסק דין בהתאם. אם מחליטים שסומכים על החוק העותומאני כדי להשאיר בתים, אז סומכים ; ואם יש צורך להוסיף חוק להסדרה, אז מחוקקים.

הבה נדון אפוא בקצרה בסוגיה המשפטית, ברמה הבינלאומית, בקשר לזכויותינו על כל ארץ ישראל, כולל לב מולדתנו שעלייה מדביקה תקשורת מסוימת תווית שכתוב בה "שטחים", כאילו מדובר באיזו סחורת נדל"נית. באתרי אינטרנט בשפות זרות שקמו למען האיזון וההסברה בעד ישראל והעם היהודי, לא מבינים מדוע הן הממשלה והן התקשורת בישראל לא משתמשים בטענות הכל כך פשוטות שנזכיר אותן כעת. ראשית כל, יש לדעת או להיזכר שבמשפט הבינלאומי, בדיוק כמו בדת ובתרבות הישראליות- יהודיות בת אלפי השנים, אין קו ירוק ואין שום הבדל בין חברון לנתניה. עצם העובדה שלא הצלחנו להחיל את הריבות שלנו ולהתיישב בכל ארץ ישראל, בתום מלחמת העצמאות, לא מונע מאיתנו לעשות זאת בנסיבות עתידיות. ובכן: הועידה שהתכנסה בסן רמו שבאיטליה, אחרי מלחמת העולם הראשונה כדי לדון בעתיד שרידי הממלכה העותומאנית, בשנת תר"פ (אפריל 1920), הכירה בצעד בלתי הפיך בזכויותיו של העם היהודי בא"י, אחרי שנשמעו הטענות של הצדדים, של היהודים והערבים, שנה קודם, בוועידת פריס.  

באותו הקשר, הפרופסור ז'אק גוטיה, משפטן מקנדה, סיים עבודת דוקטורט במכון ההשכלה הגבוהה של אוניברסיטת ג'נבה ב2006, הדן בסוגיית הריבונות הישראלית על ירושלים, כולל העיר העתיקה. הוא מתבסס על שלושה אירועים עיקרים כדי להוכיח את הזכות המלאה שלא ניתן לערער אחריה והם: הצהרת בלפור ב1917, ההחלטה פה אחד של מדינות ההסכמה (צרפת, בריטניה, איטליה ויפן) להכיר בחיוניות שבייום ההצרה, באפריל 1920 , והעובדה שבוועידת פריס, כשנה קודם, הוגדרה ירושלים כעיר הבירה של הבית הלאומי לעם היהודי, בעוד שהערבים לא התעניינו בה. לעומת זאת, להחלטה מספר 181 של הכ"ט בנובמבר, יש משקל משפטי פחות שאין לו סמכות לגרוע מההסכמה של וועידת סן רמו. ז'אק גוטיה נטל חלק בכנס שהתקיים במלון המלך דוד בירושלים, בחודש יוני האחרון והעביר הרצאה בנושא.

על ממשלות ישראל להפסיק לבחול בארץ ישראל ולנסות לתת אותה בכל מחיר ובעיקר בחינם לכל מאן דבעי, העיקר שהנמען לא יהיה יהודי, שהרי לא חזרנו מהגלות כדי להעניש את עצמנו ולתת למצב הזה להימשך לעד, או בלשון אחרת, לא הפסקנו לקבל מהגויים מכות על הראש כדי שנהיה אנחנו המכים על ראשינו. ניסו להתל בעם ישראל בטענות מגוחכות שוויתור על מורשתנו- מולדתנו ארץ ישראל יביא לנו שלום לדורי דורות. כעת, אחרי שנפקחו עיני כולנו, אין שום סיבה להתעקש ולסרב לצאת מהגלות ולהתיישב בכל רוחב ארצנו. ולא זו בלבד, אלא שאין גם מרידה באומות על ידי מעשה ההתיישבות מאז אותה הוועידה שנתקיימה בין ראשי המדינות המערביות.

למסקנה, אם יש לאויב הכובש את לב שטחנו תעוזה לדרוש מדינה על חשבוננו ועל חורבותינו, ח"ו, אין זה אלא משום שהאויב מבין שהשלטון הישראלי נוטה להשלים עם המהלך. לו היו הממשלות משקיעות בבניה מסיבית לאוכלוסייה הישראלית יהודית ביהודה ושומרון, גם עם הסתפקות במגרשים שהושארו בשליטה ישראלית מלאה, לא היו אויבנו מרימים ראש. אבל אם יש פוליטיקאים שיודעים שאינם מסוגלים לעמוד מול הלחץ הבינלאומי ושהם יעשו מעשי התאבדות לאומית, עדיף להם שלא להציע את עצמם להנהגת עמנו.

 

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires