Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
8 mai 2012 2 08 /05 /mai /2012 20:27

מתרחשת בארצנו הפיכה שקטה ומתמשכת. כבר שנים מבין השמאל הקיצוני שאימץ את השקפות האומות בהתנכרות לערכי היהדות שהעם לא יעלה אותו לשלטון. השמאל הקיצוני הונאה אותו אמנם בבועת השטחים מורת שלום, אך הבועה התנפצה מזמן. או אז הסתער על מערכת המשפט והשליטה נרגשת בשטח. שום יישוב יהודי חדש לא קם רשמית כבר למעלה מעשור ומי שניסה לא עבר את שלב הקרוונים. מנגד, ערבים לא צריכים שום אישור כדי להיפרס על שטח רחב. כפרים ערבים או שכונות בערי הקודש חברון וירושלים סגורות ליהודים אך האדונים שלא נבחרו כופים על וועדות קבלה להכניס גויים ביישובים יהודיים. חוסר האיזון לרעת היהודים לא מורגש עד שבתוכנו משוכנעים שאנחנו חיים במשטר דמוקראטי לכל דבר. התנכרות לבוחר ועזיבת השליטה בידי פוליטיקאים במסווה של שופטים לא תיקרא דמוקרטיה. והעוול שנעשה ליהודים כאן בארץ בשל היותם יהודים אינו דבר של מה בכך.

בשיח הציבורי, התרגלנו לעמדות מאוד חותכות. אין דרך בינונית. או שמסכימים או שחולקים עד הסף. בלשון אחרת, הכל פתוח וכל אחד יכול להביע דעה או הסתייגות, חוץ מאשר בנושאים שיש מכנים אותם "פרות קדושות", בהשראה התרבות ההודית השקועה עמוק בעבודה זרה. בנושאים אלה, אסור לחשוב. לו היו הנושאים שעבורם הקונצנזוס הזה דורש סגירה הרמטית של השכל מעטים או שוליים, המוח היה יכול לשרוד, אלא שהוא באופן די קבוע נחסם, וכל שאלה רק תגביר את הכעס של המצדדים בעד נטרול חוש הניתוח.

ובכן, במאמר האחרון שפרסמתי בבמה זו, לא הייתה לי כוונה תחילה להשוות בין מעשי הפגיעה בזכויות אנוש במדינתנו למה שעשו ביהודים במלחמת העולם השנייה. הלוואי והיו מסתפקים בגירוש היהודים מבתיהם ונותנים להם לנוס על נפשם ולהגיע לחוף מבטחים. הלוואי והיו מפצים את היהודים שביתם הוחרם כפי שנעשה בימית ובגוש קטיף. (אם כי אין שום ביטחון שליהודי גבעת האולפנה יוצע כל פיצוי).

אם כן מי שהתרעם נגד השוואה בין מצב יהודי גרמניה לזה של היהודים הנרדפים בארץ, השוואה שהוא לכאורה ראה במאמר, לא נכנס לעמקם של הדברים והגיב אחרי קריאה שטחית. אלא אם כן, וזה כבר יותר חמור, הוא קרא את הכל לעומק והגיב ברובד האפידרמי של השקפתו, האוסרת הבעה חופשית של נקודות למחשבה מזווית השונה מזו של הנומנקלטורה. והוא אז בא כשוטר לעמוד על משמר המחשבה השלטונית והחד-גונית.

ובכן, מטרת המאמר הייתה לנסות להבין כיצד לא נלחמו היהודים אז, והצד השווה שבהן (כי הרי זה או הכל, או לא כלום), הוא שאב מן השורה, אדם ישר העובד למחיית קרוביו בכבוד והמכבד את המדינה שבה הוא חי, כשהוא יושב בביתו בקרבת אשתו וילידיו לא יוכל לעשות דבר מול התפרצות בריונית ומזוינת לתוך ביתו בקריאות "החוצה מהר!"

ואכן חייבים להודות שמעשי הגירוש של יהודים כאן בארץ ישראל נובעת מהאנטישמיות העולמית הלוחצת את ההנהגה הארצישראלית ודורשת ממנה לפגוע ביהודים. בנסיבות אלה, אין מדובר בשלטון דמוקרטי הפועל בשליחות הבוחרים, אלא בשלטון הממלא פקודות זרות בשליחות הדומה לזו של נציב עליון הממונה על ידי שלטון זר המחזיק במושכות כאן, מהרברט סמואל להרברט נתניהו. לא לחינם ענדו חלק מיהודי גוש קטיף, כשהתנכלו לחייהם השלווים כאל פושעים מסוכנים, את הטלאי הכתום, למרות ששוב, ההשוואה צודקת רק בצורה מאוד נקודתית. כשראש ממשלה מישראל מדבר באנגלית כשהוא באמריקה כאילו היא שפת האם שלו, במקום לעמוד על הכבוד הלאומי בדברו עברית, הוא יותר נוהג כפקיד המקבל הוראות מבחוץ מאשר לנבחר ציבור בישראל. ואין צל של ספק שהלחץ האמריקני-בינלאומי נובע מאנטישמיות, מכוון ששוב מוצאים היהודים את עצמם מחוץ לתחום של כל אמנה או חוק להגנת זכויות אדם. בית הדין הבינלאומי אמור לרדוף כל שלטון שמעביר אוכלוסייה משטח מחייתו ומגוריו נגד רצונה. וכאן לא שמענו שום גינוי מאף מדינה, לא רק מהדיקטטוריות האפלות כגון סעודיה, אלא אף ממדינה כמו צרפת המדברת כרגיל אחד בפה ואחד בלב. היא חורטת על דגלה את ההכרזה האוניברסאלית הידועה ולא מהססת להסיע את האזרחים היהודים לגרמניה.

עוד טענה יש בפי מי שדוחה מכל וכל כל השוואה כנ"ל, כשהוא איבד את כל משפחתו שם. אם כל האמפתיה האמיתית שחשים כלפיו, ההטחה הזאת מקוממת. למה? ומי שקרוביו נטבחו ונרצחו בגלל הפוליטיקה שכופים עלינו הנבחרים המועלים בשליחותם, האם הוא פחות נהרג ממי שנהרג בגרמניה או פולין? אולי התשובה היא חיובית, שהרי בתקשורת כתוב הי"ד אחרי שם של יהודי שנרצח על ידי הגרמנים וז"ל אחרי שם של יהודי שנרצח על ידי הערבים בנשק שהשלטון המועל בשליחותו נתן בידם. אמנם נכון: השלטון כאן לא הרג במו ידיו את היהודים בפיגועי התאבדות, ובאותה מידה הוא לא זה שמפגיז את באר שבע ואשדוד או אשקלון. הוא גם לא זה שחס ושלום יירט את המטוסים החגים מעל שכונת האולפנה בדרך לנחיתתם בנמל התעופה במדרון ההר. אבל הוא זה שמחמש את האויב ומקנה לו את חופש הפעולה לכך. משפחת כהן מגוש קטיף, וכן המשפחה שעלתה מהולנד והושמדה כמעט כליל במסעדת סברו, אינן שוות פחות, עם כל הכבוד, למי שמשפחתו הושמדה באירופה.

וכאן נעבור לתפיסה שהשראתה במשטרים ששכנו ממזרח למסך הברזל בכל תקופת המלחמה הקרה בין גוש הסובייטי לגוש המערבי. נתקלתי בתגובות הטוענות שנבחר ציבור יכול לעשות את הכל, גם לרעת הבוחרים, בצורה המנוגדת לחלוטין לסיבת הימצאותו בכנסת או בממשלה, רק משום שהוא נבחר. תפיסה שעבורה אחד הנושאים המועדפים של המדע הבדיוני עשוי להיות משעמם ביותר. הרי כולנו מכירים את התשריטים בהם נבנה רובוט משוכלל שמטרתו להדוף את האויבים כשבשל באג בתוכנה הוא קם על יוצרו.

נבחר ציבור מחויב לקדם חוקים על פי המצע שהוא הציג לבוחרים, ולא חוקים בנוסח שיקבע כבלתי חוקי את עצם חיי היהודים בלב ארץ ישראל, או שיאפשרו למי שלא הצליח להיבחר ולעמוד בראש הרשות המחוקקת או המבצעת לשלוט על המדינה דרך הרשות השופטת. בלעז זה נקרא פוטש. והאדונים שלא נבחרו באופן דמוקראטי מייחסים חשיבות לכל מיני מסמכים תמוהים ונותנים להם גושפנקא, כאשר אותם המסמכים מעידים כביכול על בעלות זרה על הקרקע של העם היהודי, כשמדובר לא רק במדינת ירדן שהיא לא לגיטימית (היה למשפחה הסעודית להסתפק ביודנרייין הסעודי ולא לפלוש למרבית השטח שבריטניה קיבלה עליו את המנדט על מנת לקדם את ההחלטה שאשררה את תוכן הצהרת בלפור), אלא למציאות שאותה המדינה הזרה כבר ארבעים וחמש שנה לא שולטת בפועל בשטח. תארו שצרפתי יציג מסמכים רשמיים מלפני שנת 1962 המוכיחים ששטח מסוים שייך לו. דרך אגב, המהפכות האירופיות ביטלו את הפריבילגיות של בעלי הנכסים שגודלם מוגזם. כמובן שמחוללי הפוטש לא מייחסים שום חשיבות לאדמות פרטיות או אדמות מדינה המוחזקות על ידי פולשים לא יהודיים.

ובכן, איזו משמעות תישאר לכל המאבק הציבורי של הציונות, דתית או לא דתית, על פי אותה התפיסה המכשירה כל מעשה של נבחר, כשהעיקר הוא שהוא נבחר? יש להתבונן בדרכה הדמוקרטית של הציונות הנתקלת במעשים בלתי דמוקראטיים המונעים את הצלחתה. כדי לקדם את זכויות ישראל על כל שטח ארצו, מפיצים את התפיסה בחוגים, בתי ספר, ישיבות, גרעינים תורנים, גיבוש מפלגה פוליטית, ועידוד רשימות או מועמדים היותר קרובים לעמדה הדוגלת בזכויות ישראל בארצו. אלא ששוב, במקום שתתרחב התפיסה הטובה לישראל, גובר הצד האנטי-ישראלי מבפנים, המגרש יהודים מארצם והמחזק מעוזים של שונאי ישראל: מדינת רמאללה, מדינת עזה, שש מיליארדי שקלים לערבי הנגב שחלק פלשו מסיני, שתיקה ושיתוק משטרתי כשיהודי הגליל נגזלים ומוטרדים על ידי אויבים הכובשים באופן שיטתי את הצפון.

ואכן, לא רק שמקפחים את הזכויות של ישראל, הן במובן הלאומי והן במובן הפשוט ביותר של זכויות אזרח, אלא שישנם לא מעטים מבין הוגי הדעות המורידים את הידיים וחושבים שהמעילה בשליחות של הנבחרים היא רק עניין של פער בין משאלות הלב של הבוחר ובין המציאות, ושהיא כמובן לא פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות העם לשלוט דרך הנהגה משלו, לשיטתם. התפיסה הזו, הפטליסטית, משתקת את כוח המחשבה והמעשה ומחזירה אותנו לאחור, לדור שלא האמין בשיבת ציון מעשית כי אם בגאולה שתבוא רק מלמעלה, ללא התערבות אדם. כמו כן, היום, נוטים לחוש שהחלת הריבונות הישראלית יהודית על חבלי בנימין אפרים ויהודה לא תבוא כבר בהתערבות אנושית כלל, ובמקום לשאוף מזה תקווה, נוהגים בייאוש וחוסר אונים.

ושוב מקבלים כעובדה דמוקרטית ולא כפגיעה בדמוקרטיה את העיכוב בהגשמת רצון העם התומך בהתיישבות. וכן משלמים עם הפגזת המרכזים העירוניים הישראליים, ובעליוניות השלטון וה"חוק" של אוטונומית מחבלי פת"ח ואש"ף ומדינת ירדן המעוררת. רק יכולים להצטער שלא יוצאים להפגנות המוניות כדי להכחיש את השתיקה המתפרשת כהסכמה לכל מעשה הנבלה של השלטון. זריקת תושבים יהודים מביתם בגבעת האולפנה שלא תבוא שווה התאספות המונית לא פחות מה"שמינייה לאש"ף".

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires