Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
22 avril 2012 7 22 /04 /avril /2012 01:29

הסמיכות בין התאריך שנקבע ליום השואה לתאריך שנקבע לדיירי גבעת האולפנה לנדוד מביתם ולהפוך למחוסרי דיור יכול לענות על הקושיה שרבים מהדור היהודי שחי בתור עם חופשי בארצו הטיחו אשמות קשות כלפי הדור שנספה בשואה, וכן כלפי מי ששרד אותה, בטענה שלא ניסו להתנגד לרודפיהם ושנתנו להם בשקט להוביל אותם כצאן לטבח. אמנם חייבים להודות שמדינת ישראל הצליחה בגבורת החיילים ובהרבה סייעתא דשמיא להדוף שונאים ערבים-מוסלמים שניסו להשמיד את שארית הפליטה באיום לא פחות רציני מזה שגרם לשואה באירופה. שואת ארץ ישראל נמנעה כבר כמה פעמים, והיא תימנע בע"ה עוד בהמשך. ומבלי להפחית מהזכויות של כל מי שנלחם בגבורה נגד האויבים בארץ ובגבולותיה, אי-אפשר בכל זאת להתעלם מכך שכאן אנחנו נלחמים במסגרת של צבא מול צבא, כאשר לעומת זאת בזמן מלחמת העולם השנייה, היה מדובר באזרחים חסרי ישע מול מערך ענק ומכונה משומנת היטב בסדר גודל של מדינות. האזרחים היהודים עמדו חסרי אונים מול שלוחי השלטון החמושים והבריונים שהתאמנו והיו מוכנים לכל תרחיש אלים. מה היה יכול לעשות אב למשפחה, היושב בתוך ביתו עם אשתו וילדיו הרכים מול התפרצות לתוך ביתו של כמה שוטרים או חיילים חמושים והמוכנים להכות בם או לפצח את גולגולתם, בצעקות של "החוצה! מהר!" ?

וכאן, בלב ארץ היהודים, חווינו את ליל הבדולח בנוסח ישראל. אמנם באופן ישיר לא גוזרים גזרות בלתי אנושיות נגד כלל האוכלוסייה היהודית של כל המדינה, כי מתנכלים רק לחלק ממנה, שמונת אלפים מתוך חמש וחצי מיליון. וראינו במו עיננו כיצד חוללו, נבזזו ונשרפו בבת אחת כל בתי הכנסת המפוארים של יהדות עזה, וכיצד אוכלוסייה שלמה גורשה תוך ימים ספורים מכל האזור שבה היא חיתה. והאזרחים, למרות התנגדותם לנטוש את ביתם ואת הארץ שהפכו ממדבר לארץ פורחת, גורשו והועברו תוך יומיים. לא יכלו לעשות דבר מול המכבש של השלטון, שלטון יהודי אמנם, אבל שלטון שפעל לטובת האויב ולרעת הבוחרים, בהקשר המלחמה בין ישראל לאומות על השטח.

הובן לפני המעשה למי שעיניו בראשו, ולאחר מעשה למי שחי בעולם הזה ו"קיווה" בהתחלה שהמציאות תשתנה, שגירוש יהודי עזה לא היה כעין מחיר להצלת המון יהודים (חמש וחצי מיליון) על ידי הקרבת חלק מהם (שמונת אלפים), כי בעקבות הגירוש הופגזו ערים גדולות, כבאר שבע, אשקלון, או אשדוד. זה מוכיח שהפגיעה ביהודי עזה בלבד הייתה רק למראית-העין. אי אפשר לומר בלי לשקר שתושב באר שבע משלים בשאננות עם מצב שהיה אמור להיות הזוי בתקופה הרווחת שלנו כיום כמדינה מפותחת. ואי-אפשר לטעון שהוא שואף להיזרק לתוך אווירה של צפירות מלחמה המבשרות על הפגזות ושהוא יהיה חייב לרדת למקלטים. אבל עובדה! הוא, כדומיו בשדרות, לא פעל נמרצות כנגד השלטון האכזר שהביא עליו את איום וסכנת המלחמה עד לבניין מגוריו, גם אם הותקנה מערכת טילים נגד טילים ברמה טובה ככל שתהיה ; כפי שאף אחד לא ירצה להחזיק במגן של פלדה ושירו עליו בתת-מקלע גם אם הוא בטוח שהפלדה לא חדירה לאותם הכדורים.

נכון אמנם שכיהודים אנחנו לא אמורים להילחם נגד כוחות השלטון כאן, היות והכוחות האלה ניזונים לכתחילה מהכוח שלנו הוא בקלפי. אבל שני דברים מעררים לגמרי את הכוח הזה. הראשון הוא שרוב פשוט של יהודים לא קובע מי ינהיג את המדינה, מכוון שאוכלוסייה ברובה עויינת, שהיא במלחמה גלויה נגד היהודים, מצביעים בקרוב למאה אחוז במי שיסכן את קיומנו. וכך אף על פי שבהסכמי אוסלו, היהודים שחשבו שהדבר הזה יהיה טוב ליהודים לא היוו את הרוב של היהודים, הרוב שראה את הסכנה לא הכריע. ו

והמרכיב השני הוא שמי שנבחר לא מכבד את הבוחרים ואת השאיפות שלהם. ואין שום גוף פרלמנטארי או משפטי שיהיה ערב לכך שהדמוקרטיה תכובד, כשמנהיגים מסוימים מבטיחים לחזק את האחיזה היהודית בארץ ופוגעים בה מיד אחרי שהם עולים לשלטון. העם אמר "די" לוויתורים הכואבים ולפגיעה בזכיותינו על הארץ שלנו. 65% מהבוחרים אמרו שלום לברק ולשיטה ההרסנית של הוויתורים תמורת שלום שהתבררו כוויתורים תמורת כאב, פיגועים וטילים. ולמעשה כוח השלטון הסתובב ובמקום לחזק אותנו ולהכות האויב, היכה ללא רחמנות בעם היושב בציון. אילו היה כאן מערך שיימנע ניצול לרעה של כוח השלטון, הא היה מתנגד לגירוש בגלל לפחות שני נימוקים. האחד, משום הפגיעה בזכויות אדם, המוכרות ברוב מדינות העולם, והשני הוא משו שגם בלי זה, הצד שעלה לשלטון לא נבחר למטרה הזו. מבחינת הכוח שהדמוקרטיה מקנה לבוחרים, היה על הזוכה בבחירות שהפך את עורו להתפטר ולרוץ עם תוכנית חדשה ששמה "הינתקות". ואז, הוא היה רואה אם העם היה נותן לו את המנדט לפגוע הן ביושבי גוש קטיף והן בכל מי שחי כיום מפעם לפעם את איום ההפגזות. ומה עשה העם היהודי נגד המהלכים שמעבר לנאמר כאן ראה גם פגיעה תדמיתית נוראה במעמד הבינלאומי של ישראל וליבנתים עוד מלחמה בשם עופרת יצוקה? הוא פשוט נתן לדברים להתבצע בשקט.

ושוב גונבים את דעת העם. נתניהו מסתתר מאחורי ברק כשם שאחשוורוש הסתתר מאחורי המן, כאילו אין הוא זה שמבקש לפגוע ביהודים. גם בבית המכפלה וגם בגבעת האולפנה הוא בז בכל חברי הממשלה הנאמנים להבטחות לבוחר ולמצע של הליכוד. ולבסוף כרודן שמתנכר לדמוקרטיה, הוא פוגע בהתיישבות ובכל מדינת ישראל, למרות שהוא נעזר במפלגות סופניות ומפרכסות שאין כבר שום לגיטימציה להשארתם בשלטון. הסקרים לא תמיד משקרים, ובעיקר כשהאחראים להם אינם אנשי ימין שירצו להוכיח עד כמה גדול העוול בכך שברק שולט בארץ ופועל להחזרתה לשממה. נתניהו מכבר יצר מציאות של אנטישמיות נוסח מדינת ישראל במסווה של חולשה ולית-ברירה שבה הוא מצליח להוליך שולל את כל הציבור הנאמן לארצו והרואה במדינה את הכוח המאפשר את הגשמת חזרתנו ללב המולדת. הוא מרבה לדבר על זכויות העם היהודי על כל ארץ ישראל ובעיקר בעיר האבות, אבל ברגע האמת הוא מכחיש את כל הערכים שהוא דגל בהם. הוא חותם על הסכמי חברון עם ה"אין ברירה" שלו ומורה לברק לפגוע בזכויות יהודים שרכשו כדין את ביתם, רק בשל היותם יהודים. הוא לא מגלה שום רגישות אנושית לאחיו ולבוחריו, ותחת שלטונו, צה"ל הפסיק להיות הצבא המוסרי ביותר בעולם. הוא זרק בחורף האחרון יהודים אל מחוץ למיטתם, גברים נשים וטף, ושלח נגדם כוחות מזוינים חסרי לב אנוש. מעשה כזה שולל לחלוטין את הזכות להיקרא מדינה מוסרית. אפילו במדינה כמו צרפת, וגם כשמוכיחים ללא ספק שבית מסוים לא שייך למי שמתגורר בו, אסור להוציא אותו בכל תקופת החורף.

אבל נתניהו, מרוב הציניות שלו, גם יודע שהעולם הנאור כביכול, עם המסורת האנטישמית רבת השנים שמאפיינת אותו, לא יצא לגנות את המעשה, כל עוד כמובן שהוא מנצל לרעה את הכוח כלפי יהודים. והוא ייתן גיבוי מלא לכל הבריונים האכזרים שהוא שלח למשל לגרור את נשי מגרון ללא כיסוי ראש החוצה, כאשר בו זמנית הוא אחראי להשעתו של קצין שהיכה בצדק אנטישמי שבא במיוחד לארץ "להילחם ללא נשק בצבא החזק ביותר בעולם". ואין שום סיכוי שרוה"מ הצייתן מול האמריקנים והגיבור מול ילדים שהוא הבטיח לפעול לטובתם בלי כמובן לקיים, יתקוף את הגרעין האירני. אמנם הוא הכריז שהאיום האירני נגדנו הוא סכנה לשואה נוספת, אבל הדיבורים שלו על אירן שווים לדיבורים שלו על חברון. הוא יתקוף באירן אך ורק אם נשיא אמריקה ידרוש זאת ממנו. כי הרי נתניהו מתייחס לתפקידו כמי שממונה כאן כמושל אזורי מטעם אמריקה, החל מרגע אחד בלבד אחרי הבחירות. הוא משפיל את האומה הישראלית כשהוא מדבר שם באנגלית, למרות שהוא היה צריך לדבר בעברית, כנציג ישראל ולא כפקיד מארצות-ה"ברית".

והוא לא יבחל בכלום. אם שרי הליכוד יפסיקו להיות רק עולי רגל המגיעים למקומות המיועדים לפורענות מצד נתניהו , ויפילו את הממשלה, הוא לא יהסס להיעזר בעוד מפלגה סופנית, קדימה, שכל הסקרים מנבאים לה לכל היותר חצי ממספר המנדטים שהיא מחזיקה בהם. הוא כבר קרץ למופז, רודה יהודי גוש קטיף, והוא יהיה עוד מסוגל להקים ממשלת שמאל, לאחר שהוא "התאשמאל" כבר מזמן, לפחות מאז תמיכתו בגירוש, ושוב בניגוד גמור לכל ההבטחות ולכתוב במצע. עד היום, האדם היחיד שהיו לו תושייה ואומץ להפיל את נתניהו כשהוא החל להנהיג פוליטיקה אנטי-יהודית, הוא הרב חנן פורת, זצ"ל, כשנתניהו ושרון עמדו לחתום לטובת אסד על מסירת הגולן במגעים סודיים, עם כל האסון הלאומי המשתמע, כפי שחשף לאחר מכן אחד העיתונים הגדולים מבחינת ההפצה.

הפגיעה בזכויות האדם נובעת גם מפיגור רציני מאוד, של יותר ממאתיים שנה, בהשוואה לתנועות הגדולות ששיפרו מאוד את מעמד האזרח. ובכן, אחת המטרות של המהפכה הצרפתית הייתה למחוק את תופעות חוסר-השוויון המופרז הזועקות לשמים. כך הופקעו בעלויות על קרקעות ענקיות שהיו מוחזקות בידי עשירים ללא כל פרופורציה עם המעמד הממוצע של אזרחי המדינה. וכאן העוול לא תוקן וממשיך עד היום: שלושים אבות למשפחות שהצליחו בעמל רב, ובמשכנתאות של עשרות שנים, לזכות בדירה אחת בבניין מגורים, עשויים להיוותר ללא קורת גג בגלל בעל נכס אחד המחזיק (לטענת ארגונים המחזיקים עצמם כארגונים לזכויות אדם) בשטח ענק פי עשרות מונים יותר גדול מהנכס של כל בעלי הדירות המתקיימים בכבוד ברמת חיים בינונית.

וכשלסמיכות בין יום השואה לתאריך המקובל על נתניהו לפגיעה ביהודים רק בשל היותם יהודים, הדור שנולד וגדל כעם חופשי בארצו מבין שלמעשה אב למשפחה מהטובים בארץ, אשתו וילדיו הרכים,  וגם מאות או אלפי אזרחים שיבואו לתמוך בהם, לא יוכלו לעשות כלום נגד כוחות מזוינים שיתפרצו לתוך דירתם באלות כדי להכות להם בראש תוך כדי צעקות: "החוצה! מהר!" ובאותה מידה, הישראלי החופשי, וכל מי שבינינו משרת או שירת בצבא, יידע שאיום כזה לא דומה כלל לגיוס, בסדיר או במילואים, לקראת יציאה לקרב מול אויבים.

שמא יטענו שהערבים בהצגה שנקראה אז "האינטי פדה", נלחמו ללא נשק ב"צבא ההכי חזק בעולם". שלא נשלה את עצמנו. שם לא נכנסו לבתיהם, לא הוציאו אותם ולא העלו אותם על אוטובוסים כדי להעביר אותם מהארץ. ובטח שלא אוימו בכהו זה כל מי שישב בשקט בתוך ביתו.

ונתפלל כיעקב אבינו שהיה בעת צרה וממנו ניוושע: "הצילני נא מיד אחי מיד נתניהו\ברק, כי יירא אנכי אותו, פן יבוא ויגרשני אם על בנים".

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires

יהושע 08/05/2012 12:37

אני לא עושה השוואה, פשוט מנסה להבין איך זה קרה שלא נלחמו אז. החילול לא נעשה על ידי אלא על ידי מי שעושה שימוש ציני בכוח מדינת היהודים כדי לפגוע ביהודים רק בשל היותם יהודים. המלך הוא זה שעירום, לא
אני.

משה 08/05/2012 12:33

חילול ה' עצום לעשות השוואה כזאת. יש פה בלבול מושגים. מכיון אני מכבדך לא אגיד יותר מזה.

יהושע 08/05/2012 08:38

אני לא קובע. זו פשוט המשמעות של המילה היוונית δ η μ ο κ ρ α τ ι ́ α , שלטון העם. כל מה שאתה מספר מחזק את מה שאני מסביר. אולי דווקא אתה מערבב בין המושגים של חוק ושל דמוקרטיה, עם כל הכבוד שאני רוחש
כלפיך. משאלת הלב שלי היא שהדמוקרטיה תכובד ותהיה ראויה להיקרא דמוקרטיה. ושלא יתנכרו לבוחרים ולערכים מיד בתפיסתם את השלטון. וכפי שכתבת, הקידושין לא חלים, כי יש הונאה ומקח טעות, קל וחומר כשמדבר בעם
שלם שרימו אותו. או שמא תערובת החוק והדמוקרטיה היוצרת שלטון חוק אנטי דמוקרטי מכשירה את השקרים ואת ההונאה? זה לא עניין של מציאת חן וכדומה. דרך אגב, יש מפלגות ששילמו ביוקר על הצחוק שעשו מהבוחרים,
להפד"יל אלף אלפי הפד"לות.

במילים אחרות. החוק יכול לעכב את הדמוקרטיה או לחזק אותה. החוק הוא לא הדמוקרטיה. הם שני דברים לחוד. חוק שמאפשר לשלטון להכות בבוחר שנתן לו את הכוח לשלוט הוא חוק מסוכן. וחוק יציב שימנע מעשי פשע נגד
הבוחר היהודי הוא חוק דמוקרטי. ונבחר שמשנה את עמדתו בניצול הקול של הבוחר אינו דמוקרטי אלא הופך את הקערה על פיה. אינני יודע מה הרקע התרבותי שאתה מסתמך בו בהבנתך מה היא דמוקרטיה, אולי מהמשטרים שממזרח
למסך הברזל של תקופת המלחמה הקרה. כי התופעה שאתה מתאר וקובע אותה כפרינציפ לגיטימי היא התנהגות דיקטטורית. (לא נשלח)

מאיר 08/05/2012 08:37

) ידידי היקר, אתה מערבב משאלות לב עם חוקים. לא אתה קובע מה היא הדמוקרטיה ומה חוקיה. נבחר יכול לומר שהוא שינה את דעתו. ואפילו לא לומר. הוא מצביע עפ"י רצונו כמי שמייצג את קולך , גם אם תצרח שהוא רימה
אותך והוא איננו מייצג אותך. זה מה שאומר החוק גם אם לדעתך אין זה הוגן.אגב, יש בזה היגיון כי אז לא צריך ח"כים. אפשר לשים בובה, שהצבעותיה ידועות מראש. כך גם מפלגה שהצהירה מה שהצהירה, והצטרפה לקואליציה
על סמך קווי יסוד (אפילו מפלגת העבודה בקואליציה הנוכחית) שאינם מוצאים חן בעיניה, היא מקיימת אותם בעל כורחה. או פורשת משם. ובדרך כלל היא מעדיפה להישאר בממשלה כדי להשיג הישגים חשובים מבחינתה, גם במחיר
כבד. המפלגות הדתיות שותפות לחילולי שבת?- כן, באחריות מיניסטריאלית. (לאגודת ישראל אין שרים. רק סגני שרים. כדי שהאחריות המיניסטריאלית לא תחול עליהם!!!!) הדוגמאות שהבאת הם רמאות, כפשוטה. והנישואין לא
חלים , כך גם אונאה במקח וממכר. בקיצור, אתה יכול לבחון בבג"צ- והיו ניסיונות- את העובדה שהנבחר המסוים הונה אותך, כי הבטיח א ועשה ב'. ברר אצל עורך דין ותשמע. היה פעם נבחר במפד"ל לעירית ירושלים, רחמים
כלנתר, שערק באמצע הקדנציה למפלגה אחרת. הוא לא חויב להחזיר את המנדט. וע"ש נטבע המונח כלנטריזם. היו ח"כים שערקו עם המנדט. (כן, יוסי שריד המנפנף ביושרו). חנן פורת זצ"ל היה היחיד שהחזיר מנדט כשפרש
ממפלגתו במחאה.מא

יהושע 08/05/2012 08:36

אני לא מבין למה דבר שהועבר בחוק צריך להיות קדוש. גם גירוש יהודי צרפת ב1394 למניינם נעשה כחוק וגם השעבוד באותה מדינה של רוב הנתינים היה כחוק, עד שמערכת החוקים כמעט כולה השתנתה שעקבות המהפכה שם.
ובנוגע לדמוקרטיה, האם מועמד שהבוחרים מעלים לשלטון ומשנה מדיניות באופן שהוא יטיב לאויבים ויתנכל לבוחריו עדיין פועל על פי הדמוקרטיה? הרוב בכנסת שתמך בגירוש גוש קטיף אינו רוב דמוקרטי. האנשים באופן
אישי נבחרו אבל הם לא כיבדו את שליחותם.
בא נחשוב לדוגמא: אדם ימנה שליח וייתן לו את מלא יפויי הכוח כדי שיקדש עבורו אשה פלונית. האם הוא יכבד את הממנה אותו אם פתאום יקדש אשה אחרת ויביא כל מיני תירוצים כמו שפוליטיקאי יודע לעשות? האם השולח
יגיד: "טוב, אבל אני חייב להודות שהוא נבחר על ידי, ולקבל את כל מה שהוא עושה, כי דברים שרואים מכאן וכו'". הבה ניקח דוגמה פשוטה יתר. נתת 5000 שקל למישהו כדי שיקנה לך מקרר והוא הביא לך משחב נייד. האם
זה עדיין "דמוקרטי"?
יוסי שריד אמר שאת נצרים יש לעקור. הוא דיבר על נצרים בלבד והוא לא נבחר. נבחרו אנשים שהבטיחו שלא רק שישמרו על הקיים כולל נצרים אלא שגם ידאגו לפיתוח והגדלת ההתיישבות. אילו ידענו מראש על הפגיעה
בדמוקרטיה, האם לא היינו בוחרים ברע במיעוטו כדי להציל עם יוסי שריד את שאר היישובים?
וכן הייתה כאן מפלגה שאיבדה את צורתה כמפלגה המכבדת את עצמה בשל הפגיעה שעשתה בערכי הדמוקרטיה: תמכה בהסכמי חברון במקום בחברון עצמה, כזכור.
הזלזול בדמוקרטיה בישראל הוא פשוט פרודיה של הדמוקרטיה, שאילו זה היה קרה רק בסיפורים זה היה מצחיק. והשיא הוא כמובן גוש קטיף: ה"נבחר" לא החזיר את המנדט. אז לפחות הוא היה צריך לשנות כיוון פוליטי כשמרכז
במפלגה לא הסכים לגירוש. לא, הוא לקח את כל המנדטים, הוא וכמה אריביסטים, רודפי שררה, כאילו מדובר בשלטון שלו הפרטי. המחדל הוא ששום סמכות, וגם לא גוף משפטי, קיים כאן כדי לעצור את הפגיעה החמורה ואת
ביטולה המעשי של מסגרת הדמוקרטיה. הדמוקרטיה דורשת התפטרות או משאל עם, כשהוורד הופך לקוץ ודרדר המדרדר את המדינה. הסירוב של שרון לכבד את הזכות הזאת הוא המאפיין הברור ביותר של הפגיעה בשלטון העם.
כאן מדובר אפוא, בכל הקשור להתיישבות והזכויות שלנו על ארץ ישראל, בניצול ציני של כללי הדמוקרטיה למטרת התנכרות וזלזול מופרז בזכות העם לשלוט בעצמו.
הדמוקרטיה קובעת ברמת העיקרון והיושר המינימאלי שאם נבחר ציבור משנה את עמדתו, עליו להחזיר את מושבו בכנסת למפלגה הדוגלת במצע שבמסגרתה הוא עלה לשלטון, וקל וחומר כשמדובר בראש ממשלה.