Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
1 avril 2012 7 01 /04 /avril /2012 18:43

עשיו כידוע וויתר על הבכורה, והיא המילה ברכה בחילוף סדר האותיות. אין זה מקרי. דור האבות היה דור נביאים. היה להם פשוט שבעתיד הרחוק, הבכורות יעבדו בעבודת הקודש בירושלים. השינוי חל לאחר יציאת מצרים כששבט הלוי נבחר במקומם. על כל פנים, עשיו לא מעוניין בבכורה. "אנכי הולך למות" מתפרש בשתי פנים: או שאינו מאמין בתחיית המתים, או שהוא לא רוצה לשמש ככהן מכוון שהוא יתחייב מיתה אם וכאשר יכנס לקודש שתוי. אפשר בכל זאת להבין שעניין הברכה נשאר חשוב לו באופן שגם יעקב אבינו לא יקבל אותה.

אם כן, הדבר קשה. מדוע יצחק רצה להעניק את הברכה לאדם כל כך לא ראוי? ייתכן שהנכונות של עשיו לצוד ציד ולקבל בתור שכר את הברכה חיזק אותו בדעה זו. אכן, לאחר שהוא החליט לתת לו את הברכה, הוא לא נענה בסירוב או בחוסר עניין. שמעתי פעם בדרשה של הרב זיני, בסעודת ברית מילה, שההבדל בין העמדה של יצחק ובין העמדה של רבקה בשאלת מי הוא הבן הראוי לקבל את הברכה, הוא נובע מכך שיצחק היה צדיק בן צדיק, ואינו יכול להעלות על דעתו שבנו עשיו יהיה נגוע בצביעות ולא יהיה ראוי לקבל את הברכה שהיא בחינת המשך השתלשלות הדורות והבחירה מאת ה'. לעומתו, רבקה לא הייתה עולה תמימה אלא ממולחת וידעה באיזו סוג של אנשים מדובר. לפני שהיא עלתה לארץ, ולמרות שהיא הייתה צדיקה, הכירה והבינה היטב את התפיסה שלהם. בתואל ולבן, אביה ואחיה, היו מאוד קרובים לה והיא ראתה את אופן דיבורם ופעלם.

מה שמעניין ביותר הוא שאף אחד, בחברה שלנו כיום, בין אם הוא נולד בארץ בין אם שהוא עלה מחו"ל, לא מבין את העמדה של יצחק. וגם אם מציעים תשובות, עדיין עומדת הקושיה בעינה. אם כן, מדוע אנשים רבים כאן מתרגשים עד כדי דמעה מעשיו של ימנו כשהוא מציג את עצמו כצדיק? מסורת עתיקת יומין הרי קובעת כי הנצרות היא עשיו. לא רק אצלנו. גם בנצרות ישנם לא מעטים  הכועסים על יעקב על שהוא "רימה" את עשיו וגנב ממנו את הברכה, אף על פי שהם לא מתרגשים מעצם מכירת הבכורה ברצון וביזיון, כאמור. הדעה הזאת נובעת גם מהכללה מסוימת וחוסר הבחנה מצידנו, וגם מתחושה שעשיו הוא לכאורה באמת צדיק.

ההכללה היא זו שנותנת ללב להתייחס לכל הגויים כאל דבר אחיד, כאשר לא שמים לב שיש הבדל עצום בין אינו-יהודי אוהב ישראל ובין נוצרי כביכול אוהב ישראל. צריך גם לדייק בין נוצרי הדוק לסתם אדם שגדל על רקע המסורת הנוצרית אבל הוא למעשה מנוכר לדת הזאת. כדי להגיע להבנה הזאת יש צורך ביהודים שמבחינה תרבותית ותפיסתית דומים לרבקה אמנו, שגדלו בסביבה הממולחת של בתואל ולבן בני ימינו. אינו יהודי המכיר בייחודיות של ישראל ייקרא חסיד אומות העולם, אבל נוצרי הדוק אוהב ישראל זה תרתי דסתרי: טובל והשרץ בידו. אולי אנשים ישרים ותמימים יחשבו שההגדרה כאן חריפה מדי. נכון ,ייתכן ויש בין האנשים ההם שוגגים. אז יש להסביר להם בדרכי נועם שאם נכנסים למקווה כשעדיין מחזיקים בשרץ, לא רק שהטבילה לא תטהר את השרץ, אלא שאף הטובל לא יטוהר. ואין כאן שום שיפור ברמה האנושית של הנוצרים של היום לעומת אבותיהם. יש פשוט שינוי טקטיקה ומסכה.

אם בעבר רדפו את היהודים בניסיון להשמיד אותם פיזית, כמו בלק, בלעם, עמלק או המן, (לא שחדלו להיות, אלא שהמבקשים את החיסול החומרי הם אלה שדבקו בדת אחרת שהשייכים לה לא מהססים לטבוח בילדים יהודיים, כמו באיתמר או בטולוז) המלחמה שלהם היום מתאפיינת בניסיון להרוג את הנשמה, כפי שיעץ בלעם וכפי שהתרחש עם בנות מואב. בנות מואב היו דרך אגב מאוד נחמדות, ובדרכי נועם הפילו עשרים וארבע אלף איש מישראל. מאידך, כשהמלחמה מגלה את פניה האמיתיות והמאיימות, העם נשען על הקב"ה, מתאחד ונלחם על גופו ועל נשמתו. כיום, עשיו מראה פנים שוחקות, ותכהנה עינינו מראות בשוחד אשר יעוור פיקחים שהוא נותן ביד נדיבה בעזות מצחו אף לישיבות קדושות. הרב אבינר, שהוא בחנת רבקה בנידון, סיפר לאחרונה שפנו אליו נוצרים והציעו לו מנה נכבדה של כסף שהייתה מצטברת היום למיליארדים אלמלא עמידתו האיתנה. משתמע מכך שיש כנראה מוסדות שכן לוקחים את הכסף.

הבה נזכיר כאן בקצרה מה היו התירוצים של בני עשיו, הנוצרים, בדורות הגלות המרה להמשך קיומו של עם ישראל, על אף פי שהם מגדירים את עצמם כ"יורשים" שלו, כשהמשך הקיום שלנו מקשה על אמונתם. בתחילת גלותינו בארצותיהם, הם טענו שהעלמות העם היהודי היא רק שאלה של זמן. אבל אחרי כתשע מאות שנה, וכשראו שהכבשה שורדת בין שבעים הזאבים, הם שינו כיוון. הם אמרו אז שעם ישראל יחיה לעולמים, אבל כמחוסר מולדת, למען יראו וייראו מה עלה בגורלם של מי שלא קיבל את הדת החדשה. לשמחתי אינני חי עדיין ביניהם כדי לדעת כיצד השתנתה התפיסה, או ליותר דיוק התירוץ, לאחר שקמה מדינה יהודית לתחייה. הפתח שלהם הוא שעדיין לא נבנה בית הבחירה. ולכן סביר להניח שהיות והגאולה השלמה במלוא המובן הינה עדיין בדרך, אז הם טוענים שעם ישראל יחזור לארצו על מנת, ה' יצילנו, לקבל בארץ את הדת שהיא לטענתם הדת האמיתית.

וכבר רוצים להחיל שינויים ההולכים בכיוון הנצרות, על ידי ביטול יום השבת במקומו כיום השביעי של השבוע, יום המנוחה שלמחרתו שוב מתחילים בימי העשייה. כפי שזה כבר מתרחש במדינותיהם, שם יום ראשון הוא היום השביעי, הניכר כיום שבתון כי מתחילים שם לעבוד ביום שני שהוא פותח את שבוע העשייה. וכשם שלפני הסכמי אוסלו והגירוש מעזה, טענו שונאינו והמזדהים עם דעותיהם מבפנים שיהיה שלום שישים קץ למאה שנים של מלחמה, כך טוענים היום שהזזת השבוע באופן שיום ראשון הוא זה שיתפוס את המקום השביעי בשבוע יוסיף בשמירת השבת. ואף אחד לא פוצה פה כדי לומר שהמלך עירום כשיידרשו בני ישראל לוותר על יום ששי כיום הכנה לקראת היום הקדוש וכשזה יגרום להם להגיע הביתה שחוקים ולא מוכנים במקרה הטוב כמה דקות לפני כניסת השבת. ושוב נדרשת כאן הבנה כהבנת רבקה אמנו שההתחקות לנצרות לא תחזק את שמירת השבת. ולכן יכולים שוב לתרום את השפעתם מי שבא מארץ אחרת וראה איך יהודים, אף על פי שלא נתבקשו לעבוד בעצם יום השבת פותרו מעבודתם כי לא הסכימו לעבוד ביום שישי עד סוף יום העבודה, כלומר עד בין 5 ל7 בערב. שלא לדבר על אלה שוויתרו בלית ברירה וויתרו על שמירת השבת.

ייתכן אמנם שלא כולם ייכנעו. יכול להיות שייפתחו מוסדות חינוך פרטים המתחילים את השבוע ביום ראשון, אם ח"ו ינסו לכפות את יום החופש הנוצרי על היהודים בארץ, כדי שהילדים לא יסתובבו בטלים ברחובות כשהורים לא ירצו לעבור ולעבוד ביום שישי, וכן כשהם לא ירצו לעשות את כל שבוע העבודה שלהם ולצמצם אותו ל4 ימים בני עשר או שתים-עשרה שעות יומיות.

כעת יש לשאול את העוסקים בטשטוש זהות השבוע של ישראל אם הם לא קיבלו או מקבלים שוחד מבני עשיו המכנים את עצמם נוצרים אוהדי או אוהבי ישראל.

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires