Overblog
Editer l'article Suivre ce blog Administration + Créer mon blog
20 mars 2019 3 20 /03 /mars /2019 19:26

ונהפוך הוא או עולם הפוך ?

מה ההבדל בין יציאת מצרים ליציאת אדום? שבצאת ישראל ממצרים, די היה בהתחלף דור אחד כדי שלא יסבלו מתחושות נחיתות ופחד כלפי הגויים. כדי להקים דור לוחמים הבוטחים בה' והבטוחים בצדקת דרכם, שלא ייכנעו בראותם מלחמה וישובו להשתעבד, לידתם מחוץ לגבולות המצר חוללה את המהפך. מי שטען מרוב בהלה שטוב להיות תלוי בגויים, ואפילו למות שם, "טוב מותנו במצרים...", כבר לא בא בחשבון ; וכן מי שהכעיס בהפיכת המושגים "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש"[1], או מי שתאב "את סיר הבשר", שהמצרים ניזונו בתוכנו, כשהמתלוננים ככל הנראה נהנו מהריח. הדור הבריא כבר לא סבל מהשפעתם.

אז איך זה שהיום, זה לא עובד? איך זה שאחרי שכבר חלפו כמה דורות שנולדו כבני חורין, עדיין מפחדים מקול עלה נידף, לא נלחמים בעמידה איתנה על שלנו? הכיצד הדאגה העומדת בראש העדיפויות היא כמה שפחות להפריע לאוכלוסיות השונאות אותנו בשגרת חייהם? גם כשיודעים שהדאגה לנוחיותם תעלה בדם יהודי, בנשים, גברים בטף שיירו או ייטבחו למוות למרות כל המאמצים שמשקיעים מצד שני ושמונעים מידי שנה כחמש מאות ניסיונות רצח ביהודים?

ההבדל הוא בפתחון הפה של דתן ואבירם

התשובה היא שאם שתקו דתן ואבירם מאותו רגע שנעלמו, כיום יש רדיו דתן ואבירם הנותן לא רק תחושה שלא יצאנו ממצרים, אלא שבגאונותם נותנים אפילו הרגשה שלא יצאנו מארצות שמעולם לא היינו בהן! בידוע שדין "ארה"ב" הוא דין מצרים, כי הולכים לפי המעצמה של הדור. בית יעקב ממשיך לחיות בדמיון כאילו לא יצא מעם לועז.

רואים את זה גם בנטייה שלא לשמור את לשונם[2]. מתענגים בערוצי דתן ואבירם בריבוי אמירת מילים אמריקניות כהפנינג, קאמפן, דיל, ואני עובר על הרבה מבין הטובים ביותר. דומה ששפת עבר דלה מכדי להביע את הרגשות ואת הרעיונות, שכן רבים חשים שדווקא הניב הלועזי מבטא בצורה הטובה ביותר את מה שרוצים לומר, סיטואציה מדבר יותר מסתם מצב, ניואנסים מדקויות. להכניס כמה שיותר פריטים מלשון עם זר, כאילו נולדנו באמריקה וכאילו לא יצאנו משם. היוצא מהכלל בארץ הוא המושג שמאל שממש לא נשמע כאחיו של הקטנות בהשראה מהשפה האנגלית.

אך לא זו בלבד. ערוצי דתן ואבירם מציפים את תודעתנו ופוגעים בה בעיוורון שמסתיר מעינינו את המציאות. הנה השבוע נפסל בן-ארי מהיות מועמד לכנסת. באותו הקשר קיבלתי מסרון מתנועת מרצ[3] : "ביבי ניסה להכניס את הכהניסטים לכנסת ומרצ הוציאה אותם. רק בזכות העתירה הנחושה של מרצ נפסלה הקומבינה המושחתת הגזענית של נתניהו עם הכהניסטים".

אדם שיגיע לכאן דרך מנהרת הזמן או חייזר שינחת בחללית אצלנו, ינסה להבין ולא יבין. נגיד שהוא יקבל תמונת מצב על מה זה ביבי או נתניהו, ועל מה זה מרצ. אך הוא יתקשה להבין מה זה "כהניסטים", שאפילו שומר-האיות של וורד לא מזהה במתיחת קו אדום מתחתיו. אז הוא ישאל. מה זה כהניסט? האם מדובר בסוג של אנשים שמתנפלים על אנשים אחרים בשל צבע עורם או אמונתם, או בשל מאפיין אחר? בכמה ניסיונות טבח הם פושעים ברמה היומית, החודשית, השנתית? כמה אנשים, כמה נשים ותינוקות  דקרו ה"כהניסטים", בכמה הם פגעו במתכוון באמצעות כלי רכב, הפלת לבנה מבניין? וכן הלאה. רק בני דורנו שראשם על הכתפיים, שראו את הנולד וממשיכים לראותו גם אחרי שהוא נולד, מבינים שיש כאן שוב ונהפוך הוא גדול. אז איך יכול להיות שבן ארי נפסל ושזה עובר בשיא השקט? ואיך יש פתחון פה כה חצוף למרצ שמנהיגיהם יורדים לרגל בקבר ערפת ימ"ש, ומתחבקים באופן מתועד עם חברי וראשי ארגוני מחבלים? רק שתפסק שפיכות הדמים הגזענית אנטישמית בארץ ישראל. ובהבנה לא הפוכה, הכהניסט הוא אפוא האנטי-אנטישמי שהסברתו הנמרצת של ערוץ דתן ואבירם מטשטשת.

כי אם רוצים לחפש אירועים בהם נפגעו ערבים מיהודיים, נמצא את תקרית גולדשטיין המפוקפקת (מג"ב הרגו שלושים ושמעו כמוני על גולדשטיין רק למחרת בתקשורת) לפני חצי יובל ואת התקרית הוודאית לפני כשלושה עשורים בצומת גן הוורדים. כבר שלושים שנה, הערבים חיים בארצנו בשלום מוחלט. או שמא במרצ לא אוהבים לאמץ את הראש, אוהבים שיעורי היסטוריה כשהם קלים, כי ב"כהניזם" ניתן לספור את המקרים בפחות מאצבעות היד (תקרית כפר דומה התבדתה סופית ואירוע הטביעות התורשתיות על האבן טרם התבדתה). תארו לעצמכם שמרצ תתחיל להפנים את הרשימה של היהודים שחייהם קופחו ע"י ערבים. שיעור היסטוריה עמוס כזה לא בא בחשבון.

ובכן, את פסילת בן-ארי ואי-פסילת מרצ וחבר מרעיהם, יש להעמיד לזכותו-חובתו של ערוץ דתן ואבירם. הכניסו אותנו למצרי חשיבה מוגבלים שאין לצאת מהם, סגרו את יכולת החשיבה שלנו בתוך קופסה אטומה (הרמטית). אז את מונחי היסוד של החשיבה, לא חושבים "מחוץ לקופסה". מה יש בקופסה, והיא אותה הקופסה בדיוק לכל גווני הקשת, מערוץ אחד עד ערוץ מאה?

הנה :"נהרג בפיגוע ירי, דקירה, התאבדות..." אכן, סופסוף עלינו על זה ! לא נאמר ולא נכתב אף פעם : "ערבי גזעני אנטישמי מתועב התנפל על יהודי שלא לא עשה לו שום דבר רע". ששש... שקט... ואז נהפוך הוא : מי שיעיז לדבר כנגד תופעת הגזענות הערבית-מוסלמית כלפי יהודים חפים מפשע (סליחה על ה"נהפוך הוא", שהצמד – אסוציאציה בלע"ז – לא שגרתי כי רגילים ליהודי גזעני ולערבי חף מפשע) הוא זה שייקרא מעתה לא מציאותי וגזעני... גזעני נגד גזענות.

כי אם היו מזכירים את מעשיהם של הערבים הגזענים-אנטישמיים, אז כל אחת משלוש המילים כאן הייתה מייד מעוררת את זיכרון שתי האחרות :

ערבי ? גזעני אנטישמי.

גזעני? ערבי אנטישמי.

אנטישמי? ערבי גזעני.

 (אגב. ושלא יחלוקו באמירה שכאילו גם הם שמיים, חזרו על תחילת ספר בראשית : הם משתייכים לבני-חם ולא לשם כי הולכים אחר אימם המצרית, שפחתו לש אברהם אבינו, ואנו בני שם, ומלכי צדק הוא הדוד שלנו). בצמד הרעיוני הנ"ל אפילו לא חולקים על משנתו של יוסי שריד המנוח, כי הוא שלל הכללה, "עונש קולקטיבי", אבל מעולם לא קם נגד עובדות כשמחבלים ערבים מאבדים כל צלם אנוש או שממילא לא היה להם כזה מעודם.

אי שם באיזה אי בעולם קם נוצרי, נכנס למסגד והרג חמישים, יצא ונכנס למסגד שני והרג אחד פחות. העולם הנוצרי לא יצא לחלק עוגות וממתקים בחוצות, אבל מצד שני לא עשו מזה כותרות גדולות. נשמעה איזושהי הסתייגות, למרות שהיורה הרגיש בבית, כששם העיר "הכנסייה הנוצרית", דבר שצריך לעורר את הדיון אם לתת שם כזה למקום מסוים, זה לא הזמנה לפורענות. מעטים השמיעו בין הנוצרים קול שונה, כשהם מצד אחד מאוד מצטערים על הטבח אך שמים במול[4] באומרם כי דת שמתפרסמת בכל העולם בתוהו-ובוהו שמאמיניה זורים לא יכולה להיות בטוחה שיהיה לה תמיד שקט וביטחון. איך אומר הפתגם הצרפתית ? "הם הרי חיפשו את זה". תגובה קשה מזו נשמעה במערב צרפת כשנוצרייה, כדרכם כשהם גונבים לנו מקורות, דולים סמוכים גם כשאין פשט הכתוב כמשמעו, ראתה בדבר "עין תחת עין"[5].

אבל אל דאגה, גם בעולם הרחב לא כל כך שומעים על "ערבי מוסלמי גזעני". ואם בארץ הקרבנות נהרגים לבד, ב"פיגוע כזה או אחר", אז בצרפת למשל המוסלמים מבצעי מעשי הטבח וההרג הם "משוגעים חסרי אחריות משפטית שלא הבינו נכון את מסר הקוראן שהוא דת דורשת שלום". משוגעים, זה לא רק אצלנו.

עוד נהפוך הוא. הטענה הרווחת בארץ היא שאם ננהג ביד קשה כאן אצלנו, אז האנטישמיות בגולה תגבר. הגיוני, לא? אבל מה קורה באמת? בעולם המכונה נאור (או שכונה פעם נאור), הצליחו השלטונות להוקיע את כל הופעות האנטישמיות שבשטחם, והשקיעו מאמצים כבירים ומשמעותית ביותר במאמץ החינוכי לכל הגילאים, וכמובן הנהיגו יד קשה כנגד כל אמירה או ניסיון התארגנות אנטישמיים. "מה, האם ניתן לזיכרונות הקשים והאפלים לשוב להתגשם?" כשנרצחו בירייה הרב סנדלר ושני בניו, וכן הבת הקטנה של מנהל בית הספר אוצר התורה בטולוז, לפני שבע שנים, הממשלה והתקשורת הוציאו את הכלים הכבדים, כל עוד נותר ספק שאולי מדובר באנטישמיות "מסורתית רגילה"[6].

אלא שהיד הרפה כאן בארצנו, וההבנה של ה"לאומניות", וכן הדממה האל-חוטית והמדינית שלא אומרת אף פעם "ערבי גזעני אנטישמי", גרמו כבתופעת הראי שם באירופה לאותה היד הרפה ולאותה ההבנה הסלחנית להתגלם שם. כשהחלה להתעצם הסכנה האנטישמית בצרפת בעקבות כתבתו השקרית של הערוץ "פראנס 2", שהיא קיבלה מהכתב שלה בארץ, וכשיהודיים הותקפו ברחובות, אמר שר הפנים הצרפתי דאז : וואיינט (Vaillant), שבסה"כ מדובר בייבוא סכסוך, משמע שלשני הצדדים אחריות בדבר. וזה בדיוק המסר שיוצא מהארץ אל העולם, כשכל הזמן מעלילים עלילות ואומרים בשקר : "בני עמי בחרו בדרך הטרור".

זה לא שאני תומך נלהב של בן ארי... שלחתי לאחד מעוזריו במסר פרטי שזה לא כל כך חכם להפיץ את תמונתו עם מסגרת המראה את הרב כהנא הי"ד ברקע. כמובן שאילו היו שומעים לו, להרבה יהודים היו עדיין היום אבא ואמא, ורבים הילדים שהיו יכולים להמשיך לחיות ולהקים לכשיגדלו בתים נאמנים בישראל, כי שוב אותם הערבים הגזענים והאנטישמיים לא היו יכולים לנו... יש דעות קדומות (סטיגמות) והרבה מתחלחלים בשומעם את שמו של הרב וק"ו בראותם את תמונתו, וזה כבר לא רציונאלי. להופיע עם התמונה של הרב כהנא לבן ארי, זה כמו לצאת עם כיפה על הראש או שרשרת עם מגן דוד במקומות המועדים לפורענות בחו"ל או ברמאללה. כבפתגם התוניסאי זה : "לתת את המקל בשביל לקבל מכות". הבעיה היא שבמפלגה נשאר אדם שצידד בעד מילוי אחר פקודת הגירוש מעזה של היהודים. או שנקווה שבצלאל ס' ובן-גביר יעשו עבודה טובה ושהוא יישב בשקט. גם בנט לא משהו, המתפאר בדאגה לעבודה לערבים כשליהודים מצרפת לא דואגים לעבודה ברוקחות, רפואה או רפואת שיניים, ומחייבים גם את המדופלמים לעבור בחינות קשות כשרמת הבחינות לערבים ברוקחות קלות ואלה של הישראליים[7]. או אולי להצביע זהות?

לא נשאר לנו כעת אלא להתרכז במצוות היום : "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשוניאהם". לו יהיה. הלהווי. נתפלל שיתקיימו גם תפילותינו מראש השנה : "שיפלו שונאינו תחת רגלנו, ולא יוכלו קום", ושלא יבואו קטנוניים לרחם עליהם : "קום, מה אתה מפחד?"

פורים שמח !

כותב : יהושע סולטן  © אור לי"ד אדר ב' תשע"ט

 

 

[1] במדבר טז, יג.

[2] השמות, הלבוש והלשון הם אלה ששמרו על ישראל אז.

[3] אל תשאלו אותי מי נתן להם את מספר הנייד שלי.

[4] איך אומרים במול בעברית? הורדה מחצי טון. ואיך אומרים טון?

[6] היהודים משתלטים על הכסף ועל המשאבים, מכינים מצות מדם של נוצרים, מרעילים את מקורות המים, הרגו את אותו האיש וכן הלאה.

[7] במובן המקובל של בן עם ישראל.

Partager cet article
Repost0

commentaires