Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
5 mai 2017 5 05 /05 /mai /2017 13:49

יהודי צרפת נקראים, יחד עם שאר אזרחי המדינה, להצביע לאחד המועמדים שנותרו בשלב הגמר של הקרב על הנשיאות. בהתייחס לטיבם של השניים, כשהאחת מזוהה עם המרשל פטן (Pétain בצרפתית אין לשון נול על לשון עם סוג של נחש), במקרה הטוב, ועם המשטר הנאצי במקרה הרע, וכשהשני מנהל יחסי ידידות אפלים עם גורמים מוסלמים קיצוניים ומצדד בעד הגדלת העתקת אוכלוסיות שבאפריקה ואסיה המוסלמיות לתוך תוכי העולם הנאור (עוד מעט לשעבר), נדמה שהיהודי אוחז באזני הכלב ומתערב על ריב לא לו.

אמנם ניתן להרגיע את מי שמשווה את לה פן לפטן, שהרי היום הגרמנים לא דורשים מצרפת כלום לגבי היהודים שלהם, אך הסכנה שמסתיר מאחורי גבו המועמד של מפלגת קדימה בגרסתה הצרפתית (En marche = בהליכה ), והנערץ בחוגים של האיסלם ( = אין שלום) מעורערת ע"י אמצעי התקשורת המגויסים לטובתו, שמעלימים מידיעת הציבור מקרה חמור ומזעזע ביותר, כשלפני פחות מחודש, נרצחה הגברת שרה הלימי הי"ד, תושבת הרובע ה11 בפריס, על ידי מוסלמי שפרץ לתוך דירתה וזרק אותה מחלון דירתה אחרי שעה ארוכה של עינויים, כשהשוטרים שהוזעקו עמדו חסרי מעש, כמשטרת הבריטים בתרפ"ט, בעילה שהם מחכים ליחידה המיוחדת והקרבית, המתאימה יותר למצבי חרום מכגון זה, מצבים ההולכים ומתרבים בצרפת. האישיות הציבורית היחידה שזועקת על זה הינה לא פחות מחבר הפרלמנט מאיר חביב. אך מסע ההפחדה בעיצומו, אותו מסע שמקודם דאג לחסל את המועמד פילון, המזוהה עם הימין המסורתי, היחיד מבין המועמדים שאחז בידו תוכנית רצינית להצלת המצב הכלכלי המתדרדר.

והנה, במקביל, בארצנו הקדושה, רבים הם אלה שתמהים מדוע היהודים לא עולים לארץ. וכשמנסים להבין שיהיה עליהם לאבד את מקור פרנסתם, וכן להיקלט במדינה בה יהיו לרובם קשיי שפה ומציאת דיור, אז נוטים לחשוב : "נו, אז הם ימצאו עבודה בארץ. הם ילמדו עברית, והעיקר הוא שהם סוף סוף יחזרו הביתה". אגב, הדבר האחרון כאן הוא לא כל כף פשוט. אם בחו"ל היינו "היהודיים", פה הפכנו להיות "הצרפתיים". וכשעליתי, היה שיר אופנתי : "אתה, אתה, יש לך מבטא", מה שאומר שלא בטוח שמי שעולה ירגיש כל כך מהר שהוא בבית. עליו יהיה לשים לנגד עיניו שארץ ישראל נקנית באיסורין ושאל לו להסתובב לאחור.

אך נחזור לעניין הפרנסה. נכון שלפני כעשור, מי שמכר את דירתו בפריס קנה שתיים בנתניה, ומי שעלה לפני שני עשורים קנה שתיים בירושלים, ונכון שהיורו ירד במרוצת השנים מששה שקלים לפחות מארבעה. אבל בעצם מתקשים להבין מדוע הבנאדם לא יוותר על 100% הכנסות. לא זו בלבד, כי הרי בין היהודים השוהים בצרפת, חלק ניכר היה רוצה לחיות בארץ, אלא שהוא מרגיש כאנוס (ראינו אנוסים בגירוש יהודים מאדמתם והריסת ביתם, ה' יצילנו, בארץ, לא?).

הבעיה היא שלא רק אצלם האידיאלים נגמרים במקום שהכסף מתחיל. ארץ ישראל שלנו, הארץ המובטחת שצר לנו להיות עדים לכך שאזורים נרחבים מאדמתנו נמסרים או נכבשים ע"י זרים, באופן שאין ליהודים כל אפשרות אפילו לעבור דרך נתחים אלה של לב לבה של ארץ ישראל. אבל בפועל הציבור שלנו (אוהבים את הצירוף הזה) דואג לחיזוק אחיזתם והתרבותם, דבר שממשיך למנוע נסיעה ישירה לירושלים, וייתכן גם העברת פורים לתאריך המוקפות חומה.

המשק והכלכלה של כל מדינה מבוססים על מגוון רחב של ענפים, אך היהודים מנועים מלעבוד בשניים מהם : החקלאות והבניין. הראשון שמור לתאילנדים, עובדי העבודה הזרה המובהקים, והשני לאלה שמבקשים לרשת ולהשמיד את [אויבי] ישראל. הטענה העיקרית היא שהיהודים כביכול עולים הרבה יותר כסף. אז הבה ניתן את הכסף לאויבנו ונמנע מאחינו להתפרנס. וכשמחפשים אחר הצדקה הלכתית, מביאים שיעורים עד איזה אחוז יש להעדיף את אחינו על פני שונאינו, ומאיזה אחוז אין יותר אחים ושונאים, בידוע שלכסף אין ריח.

לא רק שלא מדובר בעזיבת 100% מהכסף, אלא שחלק מההפרשים מעלויות נובע מעצם זה שהישראלי העובד בהתאם לחוק משלם מיסים, מע"ם, ביטוחים, מה שהיחפנים שהעשרנו עד כדי החזקת כלי הנדסה כבדים, מכניסים ישר את הכל לכיסם. כשבניתי, פניתי למקצוענים יהודיים. אך את חטאיי אני מזכיר היום : לא התניתי דבר. וכשביקרתי באתר הבנייה, לא אתאר לכם מה הייתה זהותם של הפועלים. הקבלן היהודי טען שכך נהוג, אבל מה שמעניין אותי יותר הוא מה שקרה לי ביושבי מול פקיד מס הכנסה, כשנתבקשתי לעשות הצהרת הון. על כל יהודי שעבד אצלי, המצאתי את החשבוניות ואת הקבלות. וברגע שאמרתי שחלק גדול מהעלות אינו מאושר כדין כי חלק מהעוסקים במלאכה הם ערבים שבאו ממקום שלא זוהה בוודאות על ידי, הפקיד עצר אותי ואמר שזה לא מעניין אותו, ושהתיק מספיק מלא.

ובטענה שהכסף נותן כיסוי לכל, נסגרו כל האפשרויות לאנשים טובים מאוד שה"בעיה" שלהם היא שהם לא נבראו בתור ר"מים או מהנדסים. הישיבות התיכוניות שהכינו למקצועות של בעלי מלאכה נסגרו. ומה שנותר, זה רק מקומות שמדרגים את האנשים ביחס לרמתם במתמטיקה, כממיינים אותם משתיים עד חמש יחידות, והאדם שהיה יכול להיות חקלאי מעולה ייחשב ל"תלמיד עם קשיי למידה", כי אותו החקלאי או הבנאי לא עשויי מטבע תכונותיו האישיות לפתור שאלה עם מספר מרוכב כי מבחינתו מספר בריבוע לא יוכל להיות שלילי, או שאלה אקספוננציאלית בריבוי איזשהו ייצור חי העשוי להתרבות בין גידולי הקרקע שהוא דווקא יכול היה להצמיח בצורה נפלאה.

החקלאי, הבנאי, המהנדס, כל בעלי המקצועות בכוח, לא יגיעו לאושר ולעושר בפועל כי כולם יתבקשו לשקוד על השאלה המעניינת דווקא את המהנדס לעתיד. זה כמו לכפות על שחיין, כדורגלן, מתאגרף, להתמודד כולם בתחרות התעמלות קרקע ולפסול את כל מי שלא יצליח, בטענה שיש לא קשיים בספורט. אם כשמתייחסים לעולם החי, מובן מאילו שמה שמסוגל לעשות לוויתן הצולל מעמדי הים לא מסוגל לעשות קוף וכן להיפך, כשהלוויתן לא מסוגל לטפס במהירות עד לצמרת עץ גבוה, אז עלינו לקחת בחשבון שבני אדם שונים הם זה מזה מבחינת זיקתם לעיסוקיהם בחיים. לא ראי זה כראי זה וכו'. כי גם אם נרצה לפרמט את כולם שיהיו רק רמים או מהנדסים, זה לא ילך.

ואם, גופא, נדון בעניין של העלויות לכאורה היותר נמוכות כשמעסיקים זרים, יש כאן ביישובנו מבנה ציבורי שכל כמה שנים עובר שיפוצים מהיסוד, בגלל הצפות לא נעימות הנגרמות משפיכת מלט, סמרטוטים, וכן הלאה, ובזדון, לתוך הצנרת בעת הבנייה או השיפוץ, בהשארת מעבר דק שייתן למפקח בנייה לראות שהכל עובד כראוי. אין ספק שאם היו לוקחים עובדים נאמנים, היו חוסכים הרבה הרבה כסף.

ועוד עניין שנגמר איפה שהכסף מתחיל. זכורני שהייתה ביישובנו חנות בשר עם שירות אדיב וחומרים איכותיים למהדרין ובהשגחה צמודה. יום אחד פתח קפיטלסט חנות בה הציעו עופות טריים ב 1 ₪ לקילו, עם תנאי נוח של קנייה בעד מאה שקל משאר המוצרים, ועד לארבעה קילו בקנייה. "אתה לא חושב שיש לחזק את אחינו שלא ימוך?" "תשמע, אם היה לי יותר כסף, תאמין לי וכו'..." כצפוי, החנות נסגרה, הבנאדם שרד באיסורים, וכצפוי, העוף בשקל היה כלא היה. וזה לא נגמר רק בכסף, כי הנה לאחרונה נתגלו בעיות חמורות בכשרות אצל אותו הקפיטליסט, אבל זה כבר לא משנה לו. ולא צריך להבהיר שאותה החנות כאן הייתה למקור פרנסתן של כמה וכמה משפחות ביישוב. ועלינו לשים לב גם שיש עוד חנויות מזון שדואגות לפרנס ולהעסיק בכבוד אבות למשפחות שאולי לא באו לעולם כדי להיות מהנדסים או בעלי תואר ראשון, שני, שלישי....

  • ונכון הדבר שביישובנו פועלים אנשים נפלאים שלא ייתנו למתקשים בפרנסה להתרושש עד כדי פת לחם, ויש גם הנחות בארנונה למי שקשה לו לעמוד בזה, אם כי בדרכים של לועג לרש כשמטרטרים שנה שנה את אותם האנשים שלא התעשרו באיום כי יצטרכו לשלם מחיר מלא. אך חברה בריאה היא זו שכל אחד מוצא מקצוע המתאים לנפשו, ולא לחינם יש במערכות השעות של בתי הספר כל כך הרבה מקצועות, כדי שכל אחד ייגלה ימצה את ה פוטנציאל שלו. וכמו שהיינו אומרים כשהיינו ילדים, בציטוט פתגם "סיני", תואר המגיע לכל אמירה שלא יודעים את מקורה : "עדיף ללמד אדם לדוג מאשר לתת לו דג", מה שלא סותר את התמיכה בו עד שיידע לדוג לבד.
  • החתום : יהושע סולטן

 

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires