Overblog Suivre ce blog
Editer l'article Administration Créer mon blog
23 février 2016 2 23 /02 /février /2016 12:16

18 בפברואר 16, ט' באדר א' תשע"ו

שלום. קראתי דברים לא הגיוניים בשאלה הקשורה למקומות בהם ראוי לערוך קניות.

האם לקנות בחנויות של יהודים בה מועסקים יהודים וכן ביישובים שרכבים עם לוחית של רמאללה או יודנריינים אחרים לא מורשים להיכנס,

או האם לקנות במקומות שמעסיקים אוכלוסייה עוינת והמנהלים הקפיטליסטיים יורקים עלינו בפנים.?

לדעתי, עצם העובדה שצריך להביא לדיון שאולות כאלה מאוד מדאיג.

לפני שעליתי לארץ, היו הרבה אנשים שעשו מאמץ לקנות תפוזים מישראל ולא מספרד גם כאשר היה בדבר כרוך בהשקעת קצת מאמץ וזמן כשהמוצרים הישראליים היו יותר רחוק.

איפה האידיאלים והערכים, כשרק בשל פיזור מוצרים וקצת הליכה בין חנויות ובין שכונה א' וב', מעדיפים להעשיר אדם שברשת חנויותיו כבר חותכים בשנית בבשר החי של היהודים.

אישית הפסקתי לעשות קניות אצל רמאי לוי מאז שערבי התחיל לחתוך בבשרם של יהודים באחת חנויות הענק שלו ; כי לא רק שהוא לא התנצל על המצב הביטחוני המועד לפורענות שיש בחנויות שלו, אלא שהוא גם קילל את היהודים באומרו שהם הגזעניים, כשאנשים החפים מפשע (כדי לנצל את הביטוי הידוע המנוצל לשקר במקומות אחרים) הביעו את דאגתם. עולם הפוך ראינו.

לאחרונה, לפני כחודשיים, אני מודה שנכנסתי חד-פעמית לחנות לוי לקנות איזה ממתק בכמה שקלים. הגברת בקופה ביקשה את הכרטיס השייך לחנות שברשותי, והיא אמרה לי שהוא מאוד ישן. אמרתי לה בנימוס שאין סיכוי שאחדש אותו.

בנוסף, אני רוצה להזכיר את התקופה של פתיחת החנות בשער בנימין, כשעופות נמכרו בשקל לקילו בכל מיני מבצעים שונים ומשונים, ורק מעטים עמדו בפיתוי והמשיכו לקנות אצל חברנו שממה בבית אל.

וכל מי שטען ש'קשה לו כלכלית הסתפק בהנאת שעה, כי לאחר שהחנות נסגרה ושבעליו הקונה את ארץ ישראל באיסורים נאלץ לקחת כל עבודה בגיל קרוב לשבעים כדי לשרוד.

יש ביישוב חנויות מכולת שאני אומר עליהם שהם מנוהלים ע"י אנשים עם ערכים. לא רק שהם מעסיקים יהודים, אלא שחלקם בזכות זה זוכים לחיות בכבוד למרות אי התאמתם למוסדות חינוך או השכלה פורמליים.

בידוע בתככי הכלכלה שאין שום רחמנות בעשיית הכסף. משתדלים להטביע את הקטנים במראה פנים מחייכות ולאחר שזה עובד לשלוט כפריץ בכל האזור. תארו לעצמכם שביישוב לא יישארו ח"ו עסקים? האם העשירים ביותר בינינו חושבים על מי שאין לו רכב שיצטרך לשלם 15 שקל נסיעות ולצאת מהבית שעה רק כדי להביא לחם וביצים לארוחת ערב של הילדים?

ומי שחושב שבטח לי הכל נוח, אז גם לי יש דברים שאני לא מוצא בבית אל. אז אני עורך לעתים את אותן הקניות במחנה יהודה ומשתדל לקנות מחנויות בהן דואגים להעסיק את אחינו ולא את אויבנו.

למשל אני לא מוצא כאן שקדים לא קלויים במחיר סביר, וכדומה, דג חי, דייסה ב15 ש"ח ל400 גר, כי כאן רק מוכרים את מוצרי היקרן מטרנה (20 ש"ח ל200 ג).

אם אנחנו לא נחזק את הכלכלה של יישובינו, מי יעשה זאת למעננו?

לא ייתכן שהגבול לערכים הארצישראליים והיהודיים לא יעבור את המבחן של קצת הליכה ברגל רק משום שהחברה הצרכנית הרדימה ופירמטה את כל העולם, כולל המקומות עם הכי הרבה ערכים והידיאלים.

בשורות טובות ושיסתלקו אויבננו מפנינו, שיפלו לפנינו ולא יימצא בנו מי שיאמר להם קומו.

על חשיבות גיוס נרחב לעמידה על צדקת דרכנו

23 בפברואר 16, פורים קטן, י"ד באדר א' תשע"ו

בהמשך לנידון אודות הימנעות מקנייה אצל רמי לוי בשער בנימין

הטענה הדורשת להמשיך להגיע למקום ולקנות כי אסור להיכנע לפחד שהגויים מנסים להטיל עלינו, ושהניצחון המוחץ ביותר בינתיים הוא שאנחנו נמשיך לחיות, לחייך ולצחוק כאילו אינם קיימים כאן, בהתעלמות מוחלטת מקיומם, כדי שלא יתקיים הכתוב "חדלו פרזות בישראל", אינה במקום בנידון.

עוד טענה נאמרת כאן, כמבטלת את הדרישה הטבעית להחרים את רמי לוי. והיא שבכל חנות מזון גדולה אחרת, המצב דומה. אבל גם אם נגיד שהמצב דומה – אם כי הדבר לא לגמרי נכון היות ובירושלים למשל רכבים עם לוחית מרמאללה לא נכנסים - טענה זו השנייה לא צריכה לייאש אותנו.

כי כאן אם רק יהיה קצת גיבוש חברתי, ולא צריך כל מיני אספות אלא תגובה רחבה ומורגשת, יש בידינו להשפיע. בעלי החנות, שעבורו אין לכסף ריח, יתנגד מכוח תאוות הממון לסגירת אזור התעשייה שער בנימין מפני האוכלוסייה הלא יהודית העוינת, והוא לא יתרגש מעומק השנאה כלפי היהודים אצלם. הוא רואה כשלעצמו רק כסף, ואחוזי רווח שהוא עלול להפסיד אם בקשה כזו תתקבל. כך שההגנה הטובה ביותר על כספו היא ההתקפה. ואז הוא עורך מתקפה נגד כל מי שיעיז לדרוש את סגירת המתחם מפני האויב, מעצם דאגתו של הקונה כי היציאה למכולת הענק מתקרבת לקניית כרטיס הגרלת מוות. והוא סותם את פיו של היהודי התמים בגידופים מאוד פוגעניים. ובניגוד לכל יושר והיגיון, במצב בו קם האויב כל יום להורגנו, ד' ישמרנו - כשעוצמת שנאתו לא ירדה מאז פרעות תרפ"ט ותרצ"ה, אבל ליהודי ב"ה יש היום צבא ונשק - לא רק שהוא לא מתנצל על תוצאות הסכנה כדוגמת האירוע במישור אדומים, אלא שהוא מכנה את היהודים, שבסך הכל לא רוצים להיות כצאן טבחה, באמירה שהם הם הגזעניים.

כל יהודי בריא החי בארץ ישראל כעם חופשי לא יסלח לקפיטליסט הנ"ל לעולם על העוול שבהאשמה זו, ובעיקר אחרי שאין לבנאדם שום כוונה להצטער על האמירה או להתנצל אי פעם. ובכן, למה שיבקש סליחה, ולמה שיגיד שהייתה לו איזושהי פליטת פה? הרי לא רק שקללתו לא עוררה סערה, אלא שהמשיכו לקנות אצלו כעדר פנורז' של רבלא.

ולא זו בלבד, אלא שישנם אנשים שעוד נרתעו מהאיום להוצאת שם רע גורף כנגד יישובינו היהודי בלב ארץ ישראל. למרבה הצער, נדמה שציבורנו די מנוטרל מול האיום המרחף מעל תדמיתנו מפני מעצבי דעת הקהל. תמיד אנחנו דואגים להראות כמה אנחנו לא קיצוניים, כמה אנחנו לא מזוהים עם התוויות המלאכותיות החדשות כגון "נערי גבעות" שעוצבה כמוצר שיווקי על ידי אותם הקיצונים הממשיכים לשלוט בכלי התקשורת הכבדים ; אותם הקיצונים שהצליחו לקבוע את עצמם כאנשים נורמטיביים, על אף הזדהותם ואם לא אז לפחות סלחנותם המובהקת כנגד חברם שנגזר באשמתם גזר דין מוות לערבים שמכרו קרקעות ליהודים.

והתנהגות שלנו נקבעת מפני אותו החשש הנ"ל. יש כאן נער הכלוא בתוך ביתו עם תווית וקולר "קיצוני" הקשור כשלשלאות על גופו. מחילה מראש אם אני טועה, אבל לא ראינו איזשהו מאבק כנגד העוול הזה הנותן לו הפוגות קצרות, כאשר הוא נאלץ לעזוב את בית הכנסת בשבת אפילו בעיצומה של קריאת התורה. לעומת זאת, וגם על זה העולם שותק, עשרות רוצחים ערבים מוסלמיים שוחררו באמצעות הדלת המסתובבת של נתניהו רק כדי שרב המרצחים עבס יואיל לשבת עם שותפו של רה"מ לבני להידברויות. ולא זו בלבד, כי כאן, כולם מבינים שהלחץ מארה"ב אף פעם לא היה כה חזק, מבלי לשאול את עצמם שאולי גם קלינטון הפעיל לחץ שאין כל בריאה יכולה לעמוד בו, שהרי אותו רה"מ הפך את עורו והחליק מנאומו על חשיבותה של חברון במורשת היהדות רבת אלפי השנים להכנסת רוצחי השלהבת היהודית בה. הקול קול יעקוב... (ואין המקום כאן להאריך ולעיין במה מיעוט (?) מתוכנו רואה חילול ד' ובמה אינו רואה.)

יש בכוחנו כוח לשנות דברים, להרתיע אנשים מלהעליל עלינו עלילות שווא, יש לנו כוח לדרוש מקפיטליסט להתנצל על דבריו העגומים, ובעיקר לגרום לשינויים בשטח, ולא לחוס יתר על המידה על ימין שהוא שמאל, המזהיר מפני יציאה מגוש קטיף והמצביע בסופו של דבר בעד, המכריז על זכות עם ישראל הנצחית על ארצו ומפיל בניינים, ולנסות לצאת ידי כולם. וכמו שכשהשמאל שתוכו כברו זכה לפני אוסלו ממחננו בהסברה הקוראת לו ש"לא לתת להם רובים", כך צריכה להיות ללא משוא פנים דרישה מהימין שהוא שמאל לאסוף את הרובים.

שלום

Partager cet article

Repost 0
vu-sous-cet-angle Yéochoua Sultan - dans מאמרים בעברית
commenter cet article

commentaires